תמ"ש 23983-05-14

תקציר

בית המשפט מצא כי לא נפל פגם בכריתת הסכם המכר ולכן בטלות ההסכם מחמת עושק או הטעיה אינה מוצדקת. התובעת לא הצליחה להוכיח את שלושת התנאים המצטברים והשלובים הנדרשים לביטול ההסכם בעילה של קיפוח. ראשית, התובע לא הצליח להוכיח כי היה נתון במצוקה שכלית או פיזית קשה וקיצונית בעת עריכת ההסכם. שנית, התובע לא הוכיח כי הנתבע או בא כוחה ניצלו את חולשתו. גם טענות התובע בדבר מצוקתו הכלכלית והתמכרותו לאלכוהול נדחו מאחר שלא הובאו ראיות התומכות בטענות אלו. בניו של התובע נמצאו בעלי עניין בניהול התביעה ועדויותיהם היו סותרות, מה שהעלה ספקות לגבי טענות התובע. גם עו"ד..., שניסח את ההסכם, לא נמצא כי ניצל את חולשתו הנטענת של התובע, אלא פעל בתום לב. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי התובע לא הניח תשתית ראייתית לטענת הטעיה, שכן טענותיו בדבר מחדלי הסנגור לא היו בגדר הדין החל. עורך הדין ייצג את הצדדים וטענות התובע לרשלנות מקצועית לא היו עניינים שיש לברר בהליך זה. ככלל, קבע בית המשפט כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ולכן דחה את תביעתו. בנוסף, חויב התובע לשאת בהוצאות המשפט של הנתבע ובשכר טרחת עורך דין.