ת"צ 11522-05-21

תקציר

לאחר בחינה מדוקדקת של חומר הראיות, קבע בית המשפט כי יש לדחות את הבקשה לדחיית התביעה. השאלה המרכזית הייתה האם ניתן לתבוע את קופות החולים בתביעה ייצוגית. החוק מגביל את הנסיבות בהן ניתן להגיש תובענה ייצוגית, והמבקש טען כי קופות החולים נופלות תחת הקטגוריה של "עוסקים" כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן. עם זאת, בית המשפט קבע כי קופות החולים אינן עוסקות בהינתן מלכ"ר המספק שירותים ציבוריים, וכפופות לחוק ביטוח בריאות. הן נבדלות מגופים מסחריים, והחוקים הספציפיים הנוגעים לקופות החולים קודמים לחוק הגנת הצרכן הכללי. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי טענת המבקש כי קופות החולים חייבו באופן שיטתי את החולים לשלם עבור תרופות המיועדות למחלתם אינה נתמכת בראיות מספיקות. המבקש טען לנזק כלכלי ונפשי בגין דמי השתתפות עצמית שלא כדין, אך בית המשפט מצא כי עילת התביעה האישית של המבקש אינה מעידה על תופעה רחבה יותר, ויש להתייחס לתביעת הנזק הנפשי בתביעה אישית נפרדת. המבקש אכן הוכיח כי דמי השתתפות עצמית בסך 40,000 ₪ לפחות נגבו שלא כדין על ידי קופת החולים בגין התרופה Decapeptide, אך קופת החולים תיקנה את התקלה לאחר הגשת הבקשה. מאחר שהבקשה לא הייתה מוצדקת, החליטה השופטת כי אין מקום לחייב את המבקש בהוצאות הבקשה.