עב"ל 33056-04-10

תקציר

פסק הדין מתווה את הליך הערעור על תביעה לגמלת הבטחת הכנסה. בית המשפט החליט לדחות את הערעור על הסף, תוך שהוא מסכים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי שראה במערערת ובבעלה תא משפחתי אחד, למרות נישואיהם הפוליגמיים והמרחק הגיאוגרפי. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהערכת מהימנות עדויותיהם של העדים. עם זאת, הסכים המוסד לביטוח לאומי לבחון מחדש את זכאותו של המערער לגמלאות לגופו של עניין, והפך את הדחייה בשל מסמכים חסרים למיותרת. באשר לרכוש שבמחלוקת בעבידיה, אישר בית המשפט את החלטת בית המשפט המחוזי כי ייפוי הכוח שהציגה המערערת אינו מהווה ראיה מספקת להעברת הנכס לאשת בעלה. בית המשפט הדגיש כי המסמך מעורר יותר שאלות מכפי שהשיב, והימנעותו של המערער מלספק ראיות נוספות או להבהיר את נסיבות העברת הנכס גרמה לכך שלא ניתן היה לערער על קביעתו של בית המשפט המחוזי. השופטים התייחסו גם לסוגיית אי המצאת המסמכים וקבעו כי מאחר שהמוסד לביטוח לאומי לא עמד עוד על כך כעילת דחייה, ומאחר שלא התקיימו תנאי הסף לדחייה, ההחלטה לדחות את התביעה בנימוקים אלה אינה מוצדקת. במקום זאת, המכון יכול לבקש מסמכים חסרים לצורך קביעת הזכאות וחישוב סכום הגמלה, אשר יוחלט על בסיס מועד התביעה הראשוני. לבסוף, בית המשפט הבהיר כי דו"ח שמאות שהוגש בהליך נפרד לא יכול להיחשב במקרה זה. לפיכך נדחה הערעור בחלקו והתקבל בחלקו, תוך חיוב המוסד לביטוח לאומי לחשב מחדש את הזכאות לגמלה מבלי להתחשב באי המצאת מסמכים.