פר"ק 598/02

תקציר

פסק הדין דן בתקנות שכר הטרחה לנושאי משרה המעורבים בהליכי פירוק חברות. התקנות קובעות שלושה מסלולים להענקת שכר: שכר הנהלה, שכר מימוש ושכר חלוקה. בדרך כלל, בעלי תפקידים בוחרים את המנגנון המתאים ביותר לתפקידם, וחריגה מכלל זה מותרת רק במקרים מיוחדים. לבית המשפט יש שיקול דעת להתאים את שכר הטרחה כדי להבטיח שהם הוגנים ומשקפים את העבודה שנעשתה. במקרה זה, המפרקים בחרו במסלול "שכר חלוקה", אך גורמים אחרים המעורבים ביקשו כי שכר הטרחה ייפסק על בסיס מסלול "שכר הנהלה" או "שכר מימוש", הנמוך מביניהם. בית המשפט הסכים כי מסלול "שכר ההנהלה" אינו ראוי בהתחשב באופי עבודת המפרקים, שעיקרו חלוקת נכסי החברה ולא ניהולם. עם זאת, הוחלט כי תקנה 8, המתייחסת ל"שכר המימוש", מתאימה יותר. בית המשפט קבע כי חלוקת נכסי החברה לבעלי המניות יכולה להיחשב כמימוש נכסי החברה וכי מאמצי המפרקים מצדיקים תשלום במסלול החלוקה. עם זאת, הפער העצום בין האגרות הפוטנציאליות לפי תקנה 8 לבין אלה שבמסלול החלוקה הביא את בית המשפט לפסוק אגרה מופחתת בסך 5,265,000 ₪, מחצית מהסכום המבוקש במסלול החלוקה. סכום זה נחשב מתאים יותר גם לאור התועלת הכלכלית הצנועה לבעלי המניות ואופי עבודת המפרקים. בנוסף, בית המשפט לא אישר תוספת שכר טרחה עבור ניהול או מאמצים חריגים. כמו כן, נמנע מהמפרקים כל תשלום נוסף בגין הכנת חוזי שכירות לנכסים המוחזקים באופן פרטי על ידי בעלי מניות, שכן פעולות אלה חרגו מתחום תיק הפירוק. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי תקנה 11 אינה ישימה במקרה זה לקביעת שכר הבסיס של המפרקים. במקום זאת, חושבו העמלות על בסיס שווי הנכסים החלוקים, שהוערכו ב-75,000,000 ₪, וכתוצאה מכך נשאו עמלה של 6% או 5,265,000 ₪. כמו כן פסק בית המשפט לכל אחד מהם הוצאות סבירות משותפות בסך 5,000 ₪. הוחלט כי כל המשיבים יישאו בהוצאות ובשכר טרחה אלה ביחד ולחוד, וכל תביעה לשיפוי או לתרומות תוכל להתנהל בנפרד. בסיכומו של דבר, נפסק לשלושת המפרקים שכר טרחה כולל בסך 5,265,000 ש"ח בצירוף מע"מ, ולכל מפרק נפסק 5,000 ש"ח הוצאות.