עש"מ 11196/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של שימוע משמעתי לעובד מדינה שהועסק כראש מחלקת ביקורת במעבר הגבול ניצנה. האישומים נגדו, שראשיתם בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים, כללו סירוב למלא אחר הוראות הממונים עליו בכמה הזדמנויות, אי התייצבות לפגישות וראיונות והתנהלות באופן שנחשב בלתי הולם עובד מדינה. בית הדין למשמעת זיכה אותו מחמישה מתוך תשעת האישומים, כולל כמה מהעבירות הקלות יותר, אך הרשיע אותו באישומים החמורים יותר של הפרת משמעת בשירות המדינה, כולל סירוב למלא פקודות חוקיות והתנהגות בלתי הולמת בתפקידו. העבירות נגעו למעשיו של המערער במהלך עבודתו במעברי הגבול, לרבות מקרה אחד בו עיכב משלוח תרופות לרשות הפלסטינית, מעשה שבית הדין ראה בו הפרת משמעת. פסק הדין בערעור מחזק במידה רבה את פסק דינו של בית הדין, ומאשר כי מעשיו של המערער אכן היוו הפרת משמעת. שופט הערעור מציין את האיזון העדין בין המשמעת ההיררכית במגזר הציבורי לבין זכותם של העובדים להביע מורת רוח ומחאה, ומגיע למסקנה כי מעשיו של המערער חרגו מגבולות המחאה המקובלת. עם זאת, שופט הערעור מתקן את גזר הדין ומבטל את התליית דרגתו של המערער, בהתחשב בנסיבות הפרטניות של המקרה, בנזק הכלכלי והנפשי שנגרם למערער ובאופיו הממושך של ההליך. השופט אף מעודד הן את המערער והן את שירות המדינה להתקדם, ובכך לשים קץ לסכסוך הממושך.