ע"פ 2825/11

תקציר

הפסקה דנה בקושי להתערב בהכרעת דינו של בית משפט פרוצדורלי, ומדגישה כי היא מוצדקת רק אם קיימת חריגה מהותית ממדיניות הענישה הראויה או אם העונש חמור יתר על המידה בהשוואה לנסיבות דומות. במקרה דנן, אופייה המתועב והברוטלי של התנהלותו של המערער, שכללה מקרים רבים של אונס וניצול מיני, הופך את העונש של 22 שנות מאסר למוצדק. מודגשת חומרת מעשיו של המערער, שהיו כרוכים בפריצה לבתי הקורבנות ובניצול פגיעותם, לצד הפגיעה הפיזית והנפשית שנגרמה לקורבנות. מעמדו של המערער כעבריין מין סדרתי, יחד עם היעדר חרטה ותכנון, מצדיקים ענישה חמורה. ההחלטה מתחשבת גם בנסיבותיו האישיות של המערער, אך אלה גוברות על חומרת העבירות. רמת הענישה המוטלת עולה בקנה אחד עם מקרים קודמים של ריבוי תקיפות מיניות, ועל כן גזר דינו של בית משפט קמא ראוי ומאוזן. פסק דינו של השופט א' שהם מחייב, והערעור על גזר הדין נדחה.