ע"ע 239/03

תקציר

אלמנתו של ג'ורג' אסמר ז"ל הגישה תביעה נגד עיריית חיפה, בדרישה לקבל פיצוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו שצבר בעלה המנוח במהלך עבודתו. המערערת טענה כי על העירייה לפצות אותה בגין הימים, בסך 62,753 ₪, שהועברו ממשרד החינוך. עם זאת, העירייה טענה כי אסמר כבר ניצל את כל ימי המחלה שלו. בית המשפט המחוזי בחיפה, לאחר שבחן את הראיות והעדויות, פסק לטובת העירייה, והגיע למסקנה כי אסמר ניצל יותר מ-65% מימי המחלה שלו וכי הניצולים שלו אינם זכאים לפיצוי כלשהו. פסק הדין התבסס על עדותו של רושדי אלמדי, מנהל בית הספר, שמסר תיאור מפורט של היעדרותו של אסמר. בית המשפט המחוזי מצא את עדותו של אלמאדי אמינה והעדיף אותה על פני עדי המערער. כערכאת ערעור, השופטים נרתעו מלהתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, מה גם שהן התבססו על הערכות מהימנות של עדים. הם הסכימו עם ממצאי הערכאה הנמוכה יותר, לפיהם המנוח ניצל חלק ניכר מימי המחלה שלו וכי התקנות המסדירות את עובדי ההוראה אוסרות על כל פיצוי במקרים כאלה. גם טענות נוספות שהעלה המערער כנגד התנהלות העירייה לא היו משכנעות. כתוצאה מכך, הערעור נדחה, תוך שמירה על פסק הדין המקורי והדגשת היעדר עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי.