רחד"פ 51011-02-22

תקציר

בית המשפט בחן את מעמדו הנורמטיבי של נוהל אמות המידה של משרד המשפטים לקביעת תשלומים חודשיים לחייב כפי שהוסמך בסעיפים 160-162(ב) לחוק חדלות פירעון. למרות שההנחיות אינן מחייבות, הן משמשות כרשות מנהלית ומנחות את פרשנות החוק. במקרה זה, ההנחיות שקבע המפקח על הליכי חדלות פירעון, הקובעות את התשלומים החודשיים שחייב יחיד בהליכי חדלות פירעון, אינן מגבילות יתר על המידה ומשאירות מקום לשיקול דעת. בית המשפט מצא כי הממונה נהג בסלחנות כלפי המערערת, והסכום שנקבע למערערת לא עלה על הסכום הנקוב בנוהלי הממונה. לפיכך, נדחתה בקשת רשות ערעור על ההחלטה. שני הצדדים ספגו את הוצאותיהם המשפטיות על ידי בית המשפט, בהתחשב בכך שהמערער היה מיוצג על ידי עו"ד של הלשכה לסיוע משפטי.