ת"פ 18376-12-15

תקציר

הנאשם רכש והשכיר באופן שיטתי ציוד מעשרות אנשים באמצעות שיקים וכרטיסי אשראי ללא מספיק כסף, בידיעה שהתשלומים לא יכובדו, והחזיק את הציוד מבלי להחזירם. השאלה היא אם צריך להרשיע אותו בקבלת דבר במרמה או בגניבה. השופט מסכם את הטיעונים לשתי העבירות ומגיע למסקנה כי מעשיו של הנאשם מהווים גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, שכן הרכוש שצבר היה של המתלוננים ונגרמו להם הפסדים כספיים. זאת למרות שבכתב האישום צוין כי מדובר בעבירה של קבלת דבר במרמה. השופט מציין כי החפיפה בין יסודות שתי העבירות ונסיבות המקרה הופכת את הגניבה לעבירה המתאימה יותר. ההחלטה מושפעת גם מכך שגניבה מגנה על רכושם של אחרים, ואילו קבלת דבר מה במרמה מגנה על חופש הבחירה של המרומה. בנוסף, הורשע הנאשם גם בהוצאת שיק ללא כיסוי, כפי שהואשם ברוב סעיפי האישום, וכן באיומים ובניסיון גניבה, כמפורט בסעיף האישום הסופי.