ת"א 27998-09-19

תקציר

התובעת, שעברה ניתוח קיסרי, תבעה את הנתבעים בטענה לרשלנות רפואית ולפגיעה באוטונומיה שלה. לטענתה, הנתבעים היו אחראים לתרשים המוניטור הדהוי, שלא הראה מידע קריטי בסמוך למועד ההחלטה לבצע את הניתוח. עם זאת, השופטת מצאה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להראות כי הנתבעים שיבשו את הראיות או גרמו נזק ראייתי. באשר לרשומה הרפואית, קיבלה השופטת את הסברם של הנתבעים כי היעדר הפעולות המתועדות נבע מדחיפות המצב והתוצאה המיטבית של הניתוח. לפיכך, קבע השופט כי לא הוכחה רשלנות רפואית. זאת ועוד, גם הטענה לפגיעה באוטונומיה, שהתבססה על עדות התובע בלבד, נדחתה מחוסר ראיות תומכות. השופטת הדגישה כי יש להתייחס לתביעות שהוגשו בעיכובים משמעותיים בספקנות, במיוחד כאשר לא הייתה תוצאה שלילית. משכך, דחתה השופטת את טענות התובעת במלואן וחייבה אותה לשלם לנתבעים הוצאות בסך של 15,000 ₪. על ההחלטה ניתן לערער כדין, והשופט התיר את פרסום פסק הדין תוך השמטת פרטיו המזהים של התובע.