ע"פ 5259/91

תקציר

בית המשפט העליון דחה ערעור על הרשעה וגזר דין בעבירות של ניסיון רצח, שוד, החזקת נשק ונשיאת נשק, למעט עבירות של החזקה ונשיאת נשק, שבגינן זוכה המערער. המערער טען, בין היתר, כי היה על בית משפט קמא להיעתר לבקשות של הרגע האחרון לבקשות של עדי הגנה, כי הוא נעדר ייצוג, וכי המדינה לא הצליחה להוכיח את הדין הזר החל. באשר לעדים, קבע בית המשפט כי ההגנה יכלה לבקש את עזרת בית המשפט בהשגת עדים זרים, אך לא עשתה כן, והבקשות נדחו כראוי כפי שהוגשו ברגע האחרון. אשר לסוגיית הייצוג, מצא בית המשפט כי המערער לא היה נטול ייצוג, וכי בצדק לא מצא בית משפט קמא כל הצדקה בבקשה להחלפת סניגור, דבר שהיה דוחה את המשפט באופן בלתי סביר. בשאלת הדין הזר הסכים בית המשפט עם המדינה כי כל העבירות בהן הורשע המערער הן גם עבירות לפי הדין הבלגי, למעט החזקה ונשיאה של נשק, שלא הוכחו די הצורך כבלתי חוקיות בבלגיה. באשר לסוגיות המהותיות, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאיו של בית משפט קמא בנוגע לאישומי ניסיון רצח ושוד, אלא זיכה את המערער מאשמת הנשק בשל היעדר ראיות מספיקות לאי חוקיותם בבלגיה. בית המשפט אף אישר את גזר הדין כראוי, למרות טענות ההגנה בדבר נסיבותיו האישיות של המערער וחומרת העונש. סגן הנשיא מ' אלון והשופט מ' חשין הסכימו.