רת"ק 20120-03-20

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי של פסק הדין שסופק, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתאם לבקשתך: **ניתוח משפטי: רע"ק 20120-03-20 ישראלי נ' עירית ירושלים** **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי הרשמת השופטת תמר בר-אשר בבית המשפט המחוזי בירושלים, עוסק בבקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת שדחתה בקשת המבקש לארכה להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות. המבקש, דוד ישראלי, ביקש לאפשר לו להגיש בקשת רשות ערעור לאחר המועד הקבוע בחוק, בשל טענותיו כי התגלו עובדות חדשות שסותרות את בסיס פסק הדין. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **מעמדו של פסק דין שניתן בהסכמה:** * בית המשפט מדגיש כי פסק הדין שניתן בבית המשפט לתביעות קטנות ניתן "בהסכמה", כלומר, הצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט לדחות את התביעה ללא צו להוצאות. * עקרון זה בעל חשיבות מכרעת, שכן ערעור על פסק דין שניתן בהסכמה הוא בעל סיכויים קלושים עד אפסיים, כמפורט בהמשך. למעשה, בית המשפט המחוזי קובע כי סיכויי ההצלחה של בקשת רשות הערעור במקרה זה "אפסיים". 2. **סדרי דין בהגשת בקשות והליכים:** * **דרישת תצהיר:** ההחלטה ממחישה את חשיבותה של דרישת התצהיר כתמיכה לבקשות בעלות אופי עובדתי. ההחלטה לדחות את בקשת הארכה (ובהמשך את הבקשה לעיון חוזר) נומקה, בין היתר, בכך שהבקשות לא נתמכו בתצהיר. * **הקלה עם בעל דין שאינו מיוצג:** בית המשפט מציין כי נהוג להקל עם בעלי דין שאינם מיוצגים, אך במקרה זה, למרות ההברה למבקש על הצורך בתצהיר, הוא לא תיקן את הפגם. יתרה מכך, בית המשפט מציין כי ניכר שהמבקש מיועץ משפטית (על בסיס ניסוח הבקשות), ולכן מצופה ממנו להגיש בקשות מתוקנות כדין. * **הגשת כתבי טענות מבלי קבלת רשות:** המבקש הגיש מספר תשובות והודעות מבלי שקיבל לכך היתר, דבר שמצביע על אי-הקפדה על סדרי הדין. בית המשפט מציין כי בתקנות סדר הדין האזרחי, בהליך ערעור, אין זכות אוטומטית להגשת תגובה נוספת. 3. **הגבלות על ביטול פסקי דין:** * ההחלטה של בית המשפט קמא מיום 10.2.2020, שאליה מתייחס פסק הדין הנוכחי, מבהירה כי הדרך לבקש ביטול פסק דין, גם אם נטען כי הושג במרמה, היא באמצעות הגשת תובענה חדשה לאותה ערכאה, ולא באמצעות בקשה לביטול פסק הדין. * במקרה זה, המבקש הגיש בקשה לביטול פסק הדין, אך בית המשפט קמא קבע כי אין עילה לכך, וכי טענותיו של המבקש הן בעיקרן טענות שמקומן בערכאת ערעור. 4. **סמכות שיקול הדעת של בית המשפט:** * **דחיית בקשת ארכה:** בית המשפט מפעיל את שיקול דעתו לדחות את בקשת הארכה, הן בשל אי-תמיכה בתצהיר (הטעם הראשון) והן בשל היעדר "טעם מיוחד" (הטעם השני). * **"טעם מיוחד" להגשת בקשת רשות ערעור באיחור:** תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי דורשת "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. המבקש לא הצביע על טעם כאמור, ובית המשפט קובע כי רצונו לנקוט בדרכים משפטיות אחרות אינו מצדיק דחיית הגשת בקשת רשות הערעור. * **שיקולי סיכויי הצלחה:** בית המשפט בוחן גם את סיכויי ההצלחה של בקשת רשות הערעור כחלק משיקול הדעת. במקרה זה, כאמור, הסיכויים נקבעו כאפסיים, בעיקר בשל העובדה שפסק הדין ניתן בהסכמה. 5. **ערעור על פסק דין בבית המשפט לתביעות קטנות:** * ההחלטה מזכירה כי ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות טעון רשות, וכי רשות כזו ניתנת רק בנסיבות חריגות. * הדבר מחזק את הקביעה בדבר סיכויי ההצלחה הקלושים של בקשת רשות הערעור, במיוחד כאשר מדובר בפסק דין שניתן בהסכמה. **חידושים או דגשים בפסק הדין** 1. **הדגשת המגבלה על ערעור על פסק דין בהסכמה:** פסק הדין מחזק ומדגיש את העיקרון שערעור על הסכמה דיונית (כמו דחיית תביעה בהסכמה) הוא בעל סיכויים קלושים ביותר. הגישה המשפטית נוטה לכבד הסכמות דיוניות, אלא אם כן קיימות נסיבות חריגות וקיצוניות (כמו פגם מהותי בהסכמה עצמה, שלא נטען כאן). 2. **הפרדה בין הליכים משפטיים שונים:** בית המשפט מבהיר כי העובדה שהמבקש פתח בהליכים אחרים (כמו ההליך בבית המשפט לעניינים מקומיים) אינה מצדיקה אוטומטית ארכה להגשת בקשת רשות ערעור. העובדה שההליך בבית המשפט לעניינים מקומיים נסגר בשל "מעשה בית דין" (העניין כבר נדון בתביעות קטנות) מחזקת את עמדת המשיבה ואת החלטת בית המשפט. 3. **החלת דרישת התצהיר גם על בעלי דין שאינם מיוצגים, בנסיבות מסוימות:** למרות העיקרון של הקלה עם בעלי דין שאינם מיוצגים, במקרה זה, חזרת המבקש על פגם (אי-תמיכה בתצהיר) גם לאחר שהובהר לו, ובנוסף, הרושם כי הוא מקבל ייעוץ משפטי, הצדיקו את החלת הדרישה הפרוצדורלית. 4. **שיקול דעת בית המשפט לדחות בקשות, גם ללא התנגדות:** ההחלטה מיום 17.3.2020 (שאליה מתייחס פסק הדין) מראה כי הרשם רשאי לדחות בקשה, כגון בקשת ארכה, מיוזמתו, אם אינה עומדת בתנאים הפורמליים (כגון דרישת התצהיר), וזאת אף ללא קבלת תגובת הצד שכנגד. **סיכום** פסק דין זה מדגים את חשיבות ההקפדה על סדרי הדין, ובפרט על דרישות פורמליות כמו הגשת בקשות מתוקנות כדין ותמיכה בטענות עובדתיות באמצעות תצהיר. הוא מחזק את העיקרון שאין לקבל ערעור על פסקי דין שניתנו בהסכמה, אלא בנסיבות חריגות ביותר, ומדגיש כי הצד המבקש הארכה נדרש להוכיח "טעם מיוחד" וכן להראות סיכויי הצלחה לבקשתו. העובדה שהמבקש לא הצליח להרים את הנטל הראייתי והפרוצדורלי, וכן סיכויי ההצלחה האפסיים של בקשת רשות הערעור, הובילו לדחיית בקשתו.