ת"א 43090-07-10

תקציר

התובע, שהיה אז בן 29, נפצע קשה בתאונת אופנוע בשנת 2009 ואושפז במשך למעלה משנה. הנתבעת, מבטחת האופנועים, הודתה בכיסוי הביטוחי ובחובתה לפצות את התובע, אך חלקה על גובה הנזק. בית המשפט מינה מומחה לשיקום, שאישר את חומרת מצבו של התובע והעריך את קיצור תוחלת החיים ב-7-9 שנים. עוד קבע המומחה, כי התובע אינו מסוגל לעבוד ולהתפרנס, ונזקק למסגרת תעסוקתית מוגנת ולסיוע בפעולות היום-יום. התובע דרש 10,117 ₪ כשכר חודשי לפני התאונה, ואילו הנתבעת טענה לסכום נמוך יותר, 6,795 ₪, בהתבסס על שכרו בפועל של התובע ושעות נוספות שעבדו לפני התאונה. בית המשפט קיבל את טענת הנתבע והעמיד את שכר העבר על 7,050 שקל ברוטו. לעתיד קבע בית המשפט את השכר על 7,535 שקל נטו. בית המשפט פסק לתובע 632,000 ₪ בגין השתכרות בעבר ו-1,726,410 ₪ בגין השתכרות עתידית, לאחר הפחתה גלובלית של 100,000 ₪ בשל האפשרות של התובע להשתלב בעבודה מוגנת. הפסדי הפנסיה נקבעו על 300 אלף שקל. התובעת הייתה זכאית לפיצוי עבור עזרת הזולת, בעבר ובעתיד, בסך 4,272,560 ש"ח ו-3,488,160 ש"ח, בהתאמה. עלויות הניידות בעבר ובעתיד נקבעו על 50,000 ₪ ו-836,000 ₪, בהתאמה, בניכוי דמי הניידות להם זכאי התובע מהמוסד לביטוח לאומי (974,453 ₪). התאמות דיור פוצו ב-350,000 ₪, ואילו טיפולים רפואיים בעבר ובעתיד הוענקו ב-246,000 ₪ ו-240,000 ₪, בהתאמה. כמו כן נפסקו לתובע 15,000 ₪ עבור טיפול נפשי, 35,000 ₪ עבור מיטה עם מנגנון חשמלי ומזרן, 28,000 ₪ עבור מזרן למניעת פצעי לחץ ו-35,000 ₪ עבור מכשירי ספיגה. הוצאות נוספות, כולל ספורט, מחשוב וליווי חופשות, פוצו ב-104 אלף שקל. הבקשה להוצאות אפוטרופסות נדחתה. לבסוף נפסקו כאב וסבל בסכום מקסימלי של 189,680 ₪. סך הנזק שנפסק לתובע לפני ניכויים עמד על 8,844,650 ₪. ניכויים בוצעו עבור קצבאות המוסד לביטוח לאומי בגין תאונות עבודה (1,824,283 ש"ח), קצבאות מיוחדות (2,943,593 ש"ח) וניכוי רעיוני בגין גמלת ניידות (974,453 ש"ח). סך הניכויים הסתכם ב-5,868,046 ₪. הנתבע חויב לשלם לתובע את יתרת הסכום בסך 2,976,604 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד למועד פסק הדין. שכר טרחת עורכי הדין נקבע על 13% בתוספת מע"מ מסכום הפיצוי.