ת"א 5306/08

תקציר

התובעת, בעלת סימן המסחר הרשום "אתנחתא", תבעה את הנתבעת בגין הפרת סימן מסחר, בטענה כי השימוש שעשתה הנתבעת בשם דומה, "אתנחתא", למסעדה שלהם מהווה גזל מוניטין וחוסר תום לב. עם זאת, הנתבע טען כי התובע לא עשה שימוש בסימן המסחר במשך למעלה מעשור מאז מכר את המסעדה שלו ובכך נטש אותו. עוד נטען, כי עצם הדמיון בשמות אינו מעיד על הטעיה, שכן המסעדות ממוקמות באזורים שונים בארץ ומשרתות בסיסי לקוחות שונים. יתר על כן, הנתבע טען כי הלוגואים של שתי המסעדות שונים באופן מובהק. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי התובעת אכן לא עשתה שימוש בסימן המסחר בשלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול וכי לא היו נסיבות מיוחדות המצדיקות אי שימוש זה, כנדרש בסעיף 41 לפקודת סימני המסחר. לכן, הנתבע יכול להעלות זאת כהגנה תקפה. בנוסף, קבע בית המשפט כי לא היה חשש סביר להטעיית הציבור או לפגיעה בשמה הטוב של התובעת, שכן המראה החזותי והשמיעתי של סימני המסחר היה שונה, והמסעדות שירתו קבוצות לקוחות נפרדות. גם המסעדה של התובע הייתה סגורה במשך שנים רבות, כלומר לא היה מוניטין מתמשך להגן עליו. בסופו של דבר, השופט פסק לטובת הנתבע, דחה את טענות התובע והורה לתובע לכסות את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של הנתבע. ההחלטה הדגישה את חשיבותם של זכויות סימני מסחר, חופש עיסוק ותחרות הוגנת, וקבעה כי במקרה זה לא הייתה הפרה או גניבת עין של סימן מסחר.