ע"א 207/83

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לדחות תביעה שמטרתה לבטל הסכם פשרה היה מוקדם מדי ומוטה. פסק הדין לא התייחס במידה מספקת לראיות בדבר דחיית התביעה ולא נתן לשני הצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם. בית המשפט הדגיש כי הכרעת הדין צריכה להתבסס על ראיות ולא על היעדרו של עד מסוים, ולא היה על השופט לדחות את בקשת המערער לזמן את העד סיקסיק, מה גם שעדותו נראתה חיונית לעניינו של המערער. בנוסף, מצא בית המשפט כי התנהגותו של בא כוח המשיבים, שהתנגד למתן זימון לסיקסיק, נעדרה תום לב, שכן היא השפיעה על מצבו המשפטי של הצד שכנגד. הערעור התקבל, פסק דינו של בית המשפט המחוזי בוטל, והתיק הועבר לדיון נוסף, לרבות עדותם של עדים מטעם המערער. המשיבים חויבו לשלם למערערת שכר טרחת עורך דין והוצאות בגין הערעור. השופט בייסקי והשופט נתניהו הסכימו עם הכרעת הדין, אך הביעו הסתייגות מהמשמעות של חוסר תום לב מצד בא כוח המשיבים.