עפ"א 32493-08-24

תקציר

השופט בחן את הערעור על קנס בגין דיג בלתי חוקי והחליט לדחות אותו. המערער טען כי מעולם לא קיבל את הודעת הקנס, אך בית המשפט מצא כי ההודעה נמסרה לו כדין שכן נשלחה בדואר רשום לכתובתו החוקית, כאמור באישור המסירה. נטל ההוכחה מוטל על המערער להראות כי לא קיבל אותה. אישור המסירה, למרות שחסר בו שמו המלא של הדוור, היה חתום והכיל את כל הפרטים הדרושים, ולכן נחשב תקף. הראיה המשנית – מעקב משלוחים – אימתה גם היא את המסירה. המערער לא סיפק כל הצדקה סבירה לאיחורו בפנייה לרשויות, ואף לא הציג טיעוני הגנה משכנעים המצדיקים את הארכת המועד למשפט. זאת ועוד, השופט לא מצא כל הצדקה לטענותיו האחרות של המערער, לרבות סכום קנס פגום ואפשרות להתווסף להליך משפטי נפרד. השופט הגיע למסקנה כי לא נגרם עיוות דין ואישר את החלטת בית המשפט קמא ודחה את הערעור.