ע"פ 258/17

תקציר

בפסק דין זה סוקר ערכאת הערעור את העונש שהוטל על שני מערערים המעורבים בעבירות חמורות, לרבות יידוי אבנים ובקבוקי תבערה, במהלך הפרות סדר והתקהלויות. בית המשפט מדגיש כי ככלל הוא אינו מתערב בגזרי דין אלא אם נפלה טעות משמעותית או חריגה ממדיניות הענישה המקובלת. בית המשפט בוחן האם העבירות מהוות "אירוע אחד" או "מספר אירועים" על סמך ההקשר העובדתי שלהן, וקובע כי יש להתייחס לאירועים כנפרדים בשל הבדלים בעיתוי, במיקום ובנסיבות. בהדגישו את חומרת העבירות, בעיקר בשל מניעיהן האידיאולוגיים-לאומניים ופוטנציאל הפגיעה המשמעותי, קובע בית המשפט את הצורך בענישה מחמירה. עם זאת, היא מכירה במדיניות הענישה הרווחת ובעקרון אחידות הענישה, ומחליטה להפחית מעט את עונשם של שני המערערים. עבור עלא, המאסר מותאם לארבע שנים וחצי, ואילו עבור המערער מס' 2, קטין, הוא מופחת לשלוש שנים, בהתחשב בשיקום ובנסיבות אישיות. פסק הדין, עליו הסכימו השופטים א' חיות וד' מינץ, מקבל את הערעור, משנה את העונשים ומותיר על כנו את העונשים כפי שהוטלו בתחילה.