עפ"ת 36580-03-19

תקציר

הכרעת הדין דנה בטענת המערערים כי לא קיבלו הודעה על עבירת מהירות שבוצעה ביום 11.9.2014 שנשלחה לכתובתם הרשמית. ההודעה נשלחה בדואר רשום פעמיים, כפי שאושר על ידי שירות הדואר. בית המשפט מפנה לתקנה 44א, המניחה כי הודעה שנשלחה בדואר רשום נמסרת אף ללא חתימה, לאחר שחלפו 15 ימים מיום שנשלחה, אלא אם כן הצליח הנמען להוכיח אחרת. השופטת מדגישה כי התקנה אינה מחייבת מסירה פנים אל פנים וכי על המערערת מוטל נטל ההוכחה. עוד הם מציינים כי באחריות המערערת לעדכן את כתובתם במרשם האוכלוסין וכי חזקת המסירה היא קביעה נורמטיבית המיוחסת לחובתו של המקבל. בית המשפט מפנה למספר פסקי דין קודמים התומכים בחזקת המסירה ובנטל ההוכחה על המקבל. זאת ועוד, השופט מציין את השיהוי המשמעותי בהגשת הבקשה, למעלה מארבע שנים לאחר ביצוע העבירה, ומטיל ספק במניעיו של המערער. השופט מגיע למסקנה כי לא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא ודוחה את הערעור, תוך שהוא מדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו.