ע"פ 352/79

תקציר

המשיב, המנהל את אקציה ניירות ערך והשקעות בע"מ, הואשם בהשפעה במרמה על תנודות מחירים של ניירות ערך מסוימים בניגוד לסעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך. יומיים רצופים הורה המשיב לחברי הבורסה לניירות ערך בתל אביב לרכוש כמות גדולה של מניות של שתי חברות שהיו באותה עת בנקודת שפל. על פי כללי הבורסה, במצב כזה היו שלוש אפשרויות: הביקוש לא ייענה ומחיר המניה יעלה; הדרישה תיענה והמשיב יצטרך לרכוש את כל הכמות; הדרישה תיענה באופן חלקי ועל המשיבה לרכוש את אותו חלק כפי שתקבע הבורסה. המשיב ידע כי האופציה הראשונה תתקיים ואכן, הוראותיו ביום הראשון הובילו לתוצאה הרצויה ללא רכישת מניות. עם זאת, ביום השני החליטה הבורסה במפתיע על רכישה חלקית. המשיב מחה על החלטה זו וניסה לחזור בה אך נכשל, ובסופו של דבר נאלץ לרכוש חלק מהמניות. בית משפט השלום זיכה את המשיב, אך בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והרשיע אותו. בית המשפט קבע כי מעשיו של המשיב נעשו ממניע פסול ומהווים עבירה על החוק. המניע נמצא פסול משום שהכוונה הייתה להשפיע על שווי המניות ללא כוונה לרכוש אותן. יסוד ההטעיה הוכח גם כמצג שווא בדבר כוונת המשיב לרכוש מניות. עוד קבע בית המשפט כי אין בהיעדרן של הוראות חוק מפורטות כדי לשלול סעיף מפורש בחוק. השופטת טלגם הוסיפה כי מעשיו של המשיב היו קביעה בדבר כוונה אסורה להשפיע במרמה על תנודות במחיר המניה. השופט קדמי, בחוות דעת חולקת, טען כי הצגת הביקושים, גם אם חריגה ונועדה להעלות את מחיר המניה, אינה הונאה שכן מדובר בדרישה אמיתית בעלת השפעה ממשית ורכישה חלקית כפי שהחליטה הבורסה. לדבריו, הבורסה לא הייתה שולחן הימורים "פרוע" אלא שולחן מוסדר עם כללים קבועים וידועים. לפיכך נדחה הערעור ביחס לאישום הרביעי.