ב"ל 41574-07-20

תקציר

פסק הדין דוחה את טענתו של תובע שטען כי ליקוי השמיעה והטנטון שלו נגרמו כתוצאה מתנאי עבודתו. השופט קבע כי לחוות הדעת של המומחה הרפואי, שמונה על ידי בית המשפט, יש משקל רב יותר מהטענות שהציג רופאו של התובע. לדברי המומחה הרפואי, דלקת האוזן השמאלית הכרונית של התובע פעלה כמגן טבעי ומנעה נזקי רעש לאוזן הפנימית. עוד קבע המומחה כי קיימת הסתברות של פחות מ-50% כי ליקוי השמיעה באוזן ימין קשור לעבודתו של התובע. השופט מצא את קביעותיו של המומחה סבירות והגיוניות, ולפיכך דחה את התביעה. פסק הדין מדגיש את נטייתו של בית המשפט להעדיף את חוות הדעת של מומחים שמונו על ידי בית המשפט על פני אלה שהוצגו על ידי בעלי הדין, בשל האובייקטיביות והמקצועיות המוגברת שלהן. מאחר שהתובע לא הציג ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו, היא נדחתה. למרות הדחייה, בית המשפט ויתר על נושא ההוצאות, כמקובל בהליכי ביטוח לאומי. לתובע שמורה הזכות לערער משפטית על ההחלטה תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.