עמ"נ 19885-11-19

תקציר

הערעור נדחה משום שהמערערים הסכימו ביודעין ומרצון לדחיית ערעורם הקודם. למערערים, שבחרו לייצג עצמם בבית המשפט, ניתנה הזדמנות הוגנת להציג את טענותיהם וטיעוניהם, והסכמתם לדחיית תביעתם לא ניתנה בכפייה או ללא הבנה מלאה. כמו כן, גם הערעור נדחה לגופו של עניין; המערערים לא הוכיחו עילה סבירה להתערב בהחלטת הוועדה לדחות את בקשתם לאשרת סיעוד למטפל הזר שלהם. החלטת הוועדה נמצאה כנתונה היטב לשיקול דעתה, בהתבסס על שיקולים ענייניים, ובטענות המערערים, לרבות אלה בדבר פגיעה פוטנציאלית והיחסים המיוחדים עם מטפלם, לא הוצגו נסיבות חריגות. בנוסף, הערעור הוגש באופן משמעותי מעבר למועד האחרון, ללא כל בקשה להארכה, דבר שיכול היה להצדיק דחייה על הסף מטעמים פרוצדורליים. לבסוף, רבות מטענות המערערים זכו להתעלמות מצד בית המשפט משום שלא הועלו בדיונים קודמים או בפני הוועדה הרלוונטית. המערערים חויבו בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עורך דינו, וצו שניתן בעבר האוסר על גירוש המטפל הוארך עד ליום 27.7.2020, בהתחשב בקשיים שגרמה מגפת הקורונה.