ת"א 25235-01-23

תקציר

העותר, פריימן, מבקש לבטל פסק בורר בסכסוך עם עמיתו, חובארי, בנוגע לביצוע חוזה לעבודות שיפוץ. פריימן טוען כי היה מקום לפסול את הבורר בשל היכרות מוקדמת וניגוד עניינים, כי לא גילה מידע רלוונטי, כי נשמעו עדי אופי בהעדר הצדדים, תוך פגיעה בזכותם להציג טענות, וכי הבורר התעלם מהדין המהותי הנוגע למס ערך מוסף. המשיב, חובארי, מתנגד לעתירה. בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענותיו של פריימן. היא קובעת כי ההיכרות המוקדמת בין הבורר לבין חובארי, והקשר המזדמן של הבורר לחנות שבה ביצעו שני הצדדים רכישות, אינם מצדיקים את פסילת הבורר, מה גם שהצדדים היו מודעים לעובדות אלה מראש והסכימו למינויו. באשר לחובת הגילוי, בית המשפט מדגיש כי הבורר הודיע לשני הצדדים על היכרותם המוקדמת, והסכם הבוררות ויתר על כל התנגדות למינוי הבורר. בית המשפט דוחה גם את הטענה לפגיעה בצדק הטבעי, שכן הבורר פעל ללא משוא פנים ובשוויון, ואופי עדויות העדים, שהתמקדו במקצועיותו של חובארי, לא חייב את נוכחות הצדדים. יתר על כן, בית המשפט מוצא כי פסק הבורר, אשר פירש את החוזה, לא היה בניגוד לדין המהותי. לפיכך, בית המשפט מגיע למסקנה כי אין לבטל את פסק הבוררות ומורה לפריימן לשלם את הוצאותיו של חובארי ואת שכר טרחת עורכי הדין.