מ"ת 45239-01-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים, בהתבסס על הנתונים בלבד: **החלטה בנוגע לבקשה למעצר עד תום הליכים – מ"ת 45239-01-26 מדינת ישראל נ' אזולאי (עציר)** **1. הצגת המקרה:** ההחלטה דנה בבקשת מדינת ישראל למעצרו של יעקב יצחק אזולאי (להלן: "המשיב") עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. המשיב מואשם בשלושה אישומים הכוללים עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה סתם, איומים, גניבה ותקיפה לשם גניבה. העבירות המיוחסות למשיב בוצעו, על פי הנטען, כנגד אמו ואחותו. **2. הליכים קודמים ושחרור ראשוני:** * **אישומים 2-3:** המשיב נעצר ושוחרר בשל אישומים אלו, לאחר שהתביעה מצאה כי אין עילת מעצר לפי סעיף 21 לחוק המעצרים, בהתבסס על החלטה מיום 8/1/2026. * **אישום 1:** המשיב נעצר ונחקר גם בשל האירוע נשוא האישום הראשון. נקבע כי אינו מסוכן, והתנאי היחיד היה איסור כניסה לבית אמו. אולם, המפקד החליט לעצור אותו מחדש, לכאורה לאחר "בלגן" שבוצע בתחנה על ידי האם. **3. טענות ההגנה:** * **מחיקת הבקשה על הסף והתעלמות מאישומים 2-3:** ההגנה טוענת כי יש למחוק את הבקשה על הסף ולהתעלם מאישומים 2-3, משום שהמשיב כבר שוחרר בעניינם ולא נמצאה עילת מעצר. * **היעדר עילת מעצר וחשש מתלונות שווא:** לעניין האישום הראשון, נטען כי שחרורו הקודם מעיד על היעדר מסוכנות. כמו כן, הועלה חשש כי התלונות הוגשו מתוך רצון להכניס את המשיב להליך גמילה דרך מעצר. נטען כי אמו ביקשה שלא ישוחרר, ומיד לאחר מכן הוגש האישום. * **חוסר תקינות בהליך המעצר המחודש:** ההגנה טוענת כי המעצר המחודש והגשת הצהרת התובע נעשו באופן לא תקין. נטען כי צו המעצר הוצא ללא נוכחות המשיב, וכי אין הארכת ימים בתיק של האישום הראשון. כמו כן, נטען כי קיים "ריח חזק של שימוש בהליכים פליליים למטרות משפחתיות". * **חוסר מהימנות וסתירות:** ההגנה מנסה לערער על מהימנות המתלוננות באמצעות עדויותיהן במוקד 100 (שאינן מפורטות מספיק), היעדר חבלות ניכרות, וכן עדות של עד תביעה (דולב פרץ) החבר של המשיב, שטען כי לא היו מכות או איומים. נטען גם לקיומה של סתירה בנוגע לטלפון. * **העדר ראיות לאישומים 2-3:** ההגנה טוענת כי אין ראיות לאישומים אלו, וכי מדובר ב"עלילה" עם מניע משפחתי. * **מעצר מחודש ללא ראיות חדשות:** נטען כי לאחר שחרור, אין לעצור אדם מחדש אלא אם התגלו ראיות חדשות, וגם אז נדרשת בקשה לעיון חוזר וזכות שימוע. **4. טיעוני המבקשת (מדינת ישראל):** * **הסלמה במסוכנות:** המבקשת טוענת כי רצף האירועים, הכולל גניבת טלפון, איומים, הנפת סכין ואיומים על האם, מעידים על הסלמה בהתנהגות המשיב ועל התעצמות מסוכנותו, דבר המקים עילת מעצר. * **מהימנות המתלוננות:** המבקשת מטילה ספק בטענה כי יש להטיל ספק במהימנות נפגעות העבירה. * **אישור גניבת הטלפון:** עדותו של דולב פרץ, חברו של המשיב, מאשרת שהמשיב התקשר מהטלפון של האם, דבר התומך בטענת גניבת הטלפון. * **סיבת המעצר המחודש:** המעצר המחודש נובע מאירוע חדש (23/12/2025) וניסיון ליצור קשר עם המשטרה. המשיב נעצר ב-30/12, מעצרו הוארך, ותלונה מ-12/1/2026 היא הסיבה למעצרו הנוכחי. נערכו עימותים בינו לבין האם והאחות, והובאה סכין. * **הערכה מחודשת של מסוכנות:** השחרור הקודם נעשה לאחר הערכה שונה, אך כעת, לאור התפתחות האירועים, סבורה המאשימה כי המסוכנות התעצמה. * **עבר פלילי מכביד:** למשיב עבר פלילי עשיר הכולל 36 הרשעות, והעבירות הנוכחיות בוצעו בעת שתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה. * **התמונה הכוללת:** המשיב מכור לסמים, והתמכרותו משפיעה על אימו ואחיותיו, תוך יצירת אווירה מאיימת ונצלנית. התנהגותו מתיישבת עם עברו הפלילי. **5. ניתוח משפטי וקביעת בית המשפט:** * **קיום ראיות לכאורה:** בית המשפט קבע כי קיימות **ראיות לכאורה** כנגד המשיב בכל שלושת האישומים. בהתאם לפסיקה, בשלב הראיות לכאורה, אין בוחנים בהכרח את מהימנותן של גרסאות, אלא את הפוטנציאל ההוכחתי שלהן. בית המשפט מדגיש כי יש לבחון האם "אם נאמין לראיות התביעה, האם יהא בהן כדי לחייב את המסקנה שהעורר ביצע את המעשה המיוחס לו?". סתירות בדברי העדים אינן מספיקות לכרסם בפוטנציאל הראייתי, אלא אם הן מקעקעות את הגרסה באופן יסודי. * **אומדן ראיות:** בית המשפט מפרט את הראיות בכל תיק חקירה, לרבות עדויות האם והאחות, עדות נטלי (ששמעה מאמה), איתור המשיב, שיחות למוקד 100, עימותים, והצגת סכין ואקדח צעצוע. * **הכחשת המשיב:** המשיב מכחיש את האירועים, טוען ל"סיבוך" בגלל חברו, ומייחס את התלונות לרצון להכניסו לאשפוז. הוא מאשר השתוללות בניידת מתוך תסכול. * **עדות דולב פרץ:** בית המשפט מציין כי עדותו של דולב פרץ (שאמר שלא שמע איום ולא ראה מכה) תתברר בתיק העיקרי, ובשלב זה אין לה משקל אמיתי. טענות בדבר מניע להעליל אף הן נוגעות לתיק העיקרי. * **התמונה מול הכחשה:** בית המשפט מקבל את גרסת התביעה לפיה אין מדובר בניסיון להעצים אירועים, אלא בדאגה למשיב, לאור היותו מכור לסמים. * **טענות בדבר הליכי מעצר:** * **שחרור ומעצר מחודש:** בית המשפט בחן את הטענה בדבר "תקלה" בשחרורו ומעצרו המחודש. הוא קובע כי לא נמצאה בטענה זו כדי להכריע את דין הבקשה לדחייה. * **סד הזמנים:** בית המשפט קובע שהשחרור באסמכתא נבע מסד הזמנים הקבוע בחוק להבאת עצור לבית המשפט. לאחר מכן, הוחלט לעצור אותו מחדש, וניתן צו מעצר בהעדר. על כן, לא נראה כי מדובר בטענות שקריות מצד היחידה החוקרת, אלא בכשל הליכי שנובע מסד הזמנים. * **איזון זכויות:** גם אם נפל פגם, בית המשפט מדגיש את הצורך לאזן בין זכות היסוד לחירות לבין הצורך בשמירה על שלום הציבור. במקרים של עבירות אלימות במשפחה, עשוי בית המשפט להעדיף את ביטחון הציבור על פני עובדת השחרור הקודם. "אין לרפא פגם בפגם". * **עילת מעצר:** * **מסוכנות:** בית המשפט קובע כי קיימת **עילת מעצר**. הוא מתבסס על התמונה הכוללת של המשיב, מכור לסמים, שמחצין את השלכות התמכרותו על אימו ואחיותיו, פוגע באיכות חייהן, ויוצר אווירה מאיימת ונצלנית. * **עבר פלילי:** מושם דגש על עברו הפלילי המכביד של המשיב, הכולל הרשעות בעבירות אלימות, סמים, איומים ועוד, ועל העובדה שהעבירות בוצעו בעת שתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה. * **אינטרס המשפחה:** בית המשפט אינו מקבל את הטענה כי המשפחה מבקשת להרע לו או מדובר בתלונות שווא. הוא סבור כי התלונות "מדודות" וכי המשפחה מבקשת "מענה להתנהגות המשיב". * **חלופת מעצר:** בית המשפט קובע כי יש לבחון קיומה של **חלופת מעצר** שתיתן מענה למסוכנות הנשקפת מהמשיב. **6. חידושים משפטיים והדגשים:** * **איזון בין חירות למרחב ציבורי:** ההחלטה מדגישה את העקרון המשפטי כי בעת בחינת מעצר מחודש, יש לאזן בין זכות היסוד לחירות לבין הצורך בהגנה על שלום הציבור. במקרה של אלימות במשפחה, ניתן להעדיף את ביטחון הציבור. * **"אין לרפא פגם בפגם":** ביטוי זה משקף את הגישה כי גם אם אירעה תקלה הליכית, הדבר אינו מצדיק שחרור של אדם מסוכן, במיוחד כאשר הדבר כרוך בעבירות אלימות במשפחה. * **ראיות לכאורה – מבחן ההוכחה:** בית המשפט מפרט את מבחן ה"ראיות לכאורה" תוך ציטוט פסיקה רלוונטית, ומבהיר כי בשלב זה אין הכרח להוכיח את אשמתו מעבר לכל ספק, אלא רק את קיומו של פוטנציאל הוכחתי סביר. * **הבחנה בין שלב הראיות לכאורה לשלב ההוכחות:** בית המשפט מדגיש כי טענות בנוגע למניעים להגשת תלונות, סתירות עובדתיות, או מהימנות עדויות, שייכות בעיקרן לשלב ההוכחות ולא לשלב הראיות לכאורה, אלא במקרים חריגים. * **התייחסות לתלות בסמים:** ההחלטה שמה דגש על ההשפעה של התמכרות לסמים על התנהגות הנאשם ועל המסוכנות הנשקפת ממנו, תוך קבלת טענת המבקשת כי זו התמונה הכוללת. * **התייחסות להליכים מנהליים:** בית המשפט דן בטענות ההגנה לגבי הליכי המעצר והשחרור, ומבהיר כי כשלים פרוצדורליים, אם אירעו, אינם בהכרח מצדיקים דחיית בקשת מעצר, כאשר קיימת עילת מעצר מהותית. **7. סיכום:** בית המשפט השלום בבאר שבע קבע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב, וכן קיימת עילת מעצר. הוא דחה את טענות ההגנה, לרבות אלו הנוגעות לפגמים לכאורה בהליכי המעצר, וקבע כי יש לבחון חלופת מעצר שתיתן מענה למסוכנות הנשקפת מהמשיב, בהתחשב בעברו הפלילי, בהתמכרותו לסמים, ובאלימות המשפחתית המיוחסת לו.