ע"א 196/88

תקציר

במקרה של תגמולי ביטוח למעמיס קטרפילר 950 גנוב, בחן בית המשפט העליון את הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי. המשיבה מס' 2 התקשרה עם המשיבה מס' 1 בהסכם מכר שכר עבור המעמיס, שהיה מבוטח בפוליסת "כל הסיכונים". לאחר גניבת המעמיס התגלעו חילוקי דעות משפטיים בנושאי תגמולי הביטוח והאחריות. בית המשפט המחוזי העדיף את המשיבה מס' 2, ומצא כי המערערת, כלל ביטוח, לא פעלה בתום לב, ובפרט שלא שילמה את מלוא סכום הביטוח במועד וטענה כי שווי המעמיס נמוך מכפי שנטען. כלל חלקה על ממצאים אלה, וערערה על הערכת השווי ועל שחרור החבות בפשרה בין המשיבים. בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי לפיה על כלל לשלם לפי שווי המעמיס הנקוב בפוליסה, תוך תיקון מועד תחילת הריבית למועד התרחשות הגניבה. היא גם דחתה את הערעור של כלל, והדגישה את הנחיות פוליסת הביטוח לגבי שיפוי בהתאם לנזקים בפועל. למרות שכלל טענה כי המבוטח פוטר מאחריות בגין רשלנות הקשורה לגניבה, קבע בית המשפט כי זכויות המבטחת נותרו בעינן, שכן המשיבה מס' 2 לא הייתה צד זר אלא קשורה קשר הדוק לחוזה הביטוח. בנוסף, מצא בית המשפט כי איחור התשלום של כלל מהווה הפרה של החוזה, אך הפך את ההחלטה לפסוק למשיבה מס' 2 הוצאות מימון וריבית חריגה בשל היעדר זכאות על פי תנאי הפוליסה המפורשים. בית המשפט הדגיש את הצורך של חברות הביטוח לפעול במהירות ובסבירות לפיצוי תביעות שאינן שנויות במחלוקת ולהימנע מהכחשות אופורטוניסטיות על בסיס לא מבוסס. השופטים יישרו קו עם שמירת תוקפו המשוער של סכום הביטוח, אלא אם כן יופחת בשל ירידת ערך מוכחת מאז הנפקת הפוליסה, ובכך דחו את ניסיונותיה של כלל לטעון להפחתת ערך בדיעבד.