ב"ל 7202-05-22

תקציר

התובע, עובד, הגיש תביעה נגד מעסיקו בטענה כי היה לו ויכוח נפיץ עם שותפו לעבודה, מר אסרף, שבגללו סבל נפשית ונאלץ לפנות לטיפול רפואי. עם זאת, השופט ונציג הציבור החליטו לדחות את התביעה לאחר שמצאו סתירות רבות בעדויות התובע ובעדויות עדיו. ראשית, שתי גרסאות שונות לאותו אירוע, שהוגשו על ידי התובע עצמו, תוארכו בהפרש של שבועיים בלבד זו מזו והכילו סתירות באשר לעיתוי האירוע ומשכו. התובע לא הסביר מדוע הוגשו שני מסמכים שונים, ואף לא זכר מדוע היו סתירות ביניהם. שנית, יחסיה של התובעת עם מר אסרף לאחר הטיעון הנטען לא היו עקביים. התובע טען תחילה שהם לא עבדו יחד מאז הוויכוח, אך מאוחר יותר המעיט בערך האירוע וציין כי מדובר בגברים בוגרים שפתרו את בעיותיהם. התובע גם הגזים באופי הטיעון, וטען כי היה זה חריג מבחינתו להשאיר את שותפו בתחום, למרות שלא כך היה שכן מר אסרף חזר לכלא לבדו בזמן שהתובע נסע לביתו. שלישית, מפקדו הישיר של התובע, מר צרור, לא נכח בעת הטיעון הנטען ועדותו הכילה סתירות, מה שיצר את הרושם כי אינו זוכר היטב את פרטי המקרה. יתר על כן, מר צרור לא דיווח על האירוע למפקד היחידה, מר אקריש, אשר נודע לו על כך רק חודשים לאחר מכן, כאשר התובע הגיש דו"ח חבלה. הדו"ח של מר אקריש סתר גם את גרסתו של מר צרור למה שקרה. בנוסף, הרשומות הרפואיות לא תמכו בטענות התובע. המסמכים ממועד האירוע לכאורה והביקורים הבאים בבית החולים לא הזכירו אירועים חריגים או התרגשות. התובע לא יידע את הצוות הרפואי על הטיעון הנטען למרות הזדמנויות רבות לעשות כן. רק כעבור ארבעה חודשים, ביום 30.9.2021, הופיעה התייחסות עמומה לוויכוח בעבודה במסמך של הקרדיולוג של התובעת. הסבריו של התובע לכך היו מבלבלים ולא עקביים. ככלל, נקבע בפסק הדין כי גרסת התובע לאירועים אינה אמינה, והראיות מצביעות על כך שלא היה אירוע חריג במועד הנדון. לפיכך, התביעה נדחתה, מבלי שנפסקו הוצאות למי מהצדדים. פסק הדין גם אפשר להגיש ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.