בג"צ 353/70

תקציר

פסק הדין עוסק בעתירה לבג"ץ נגד סירובו של משרד הפנים לאשר שינוי שם משפחה. העותרת, שהיו לה שני ילדים עם גבר שלא הייתה נשואה לו, ביקשה לשנות את שם משפחתה לשם משפחתו. המשרד נימק את סירובה בכך שהוא עלול להטעות את הציבור לחשוב שהיא נשואה ושהוא עלול לפגוע בתקנת הציבור. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט לנדוי ואליו הצטרף השופט כהן, קבעה כי השיהוי של המשרד בהיענות לבקשת העותרת אינו מצדיק התעלמות מההוראה המאפשרת לה לפנות לשר הפנים. הם קבעו כי אל לו לבית המשפט להתערב בעניין בטרם מיצה העותר אפיקי התנגדות מינהליים אחרים הקבועים בחוק, הכוללים עתה פנייה לשר. עוד קבע הרוב, כי הימנעותו של המשרד מלהשיב בתוך פרק הזמן הקבוע בחוק, אין בה כדי לשלול את סמכותו לפסול את שינוי השם. השופט ח' כהן, בחוות דעת חולקת, הסכים כי המשרד הפר את חובתו בכך שלא השיב בתוך פרק הזמן שנקבע. הם טענו כי מטרת שינוי השם, ליצור שם משפחה אחיד לה ולילדיה, היא לגיטימית. השופט ח' כהן פירש את החוק ככזה שאינו מתיר למשרד לפסול שינוי שם רק מן הטעם שהדבר עלול להטעות את הציבור במקרים בהם העותרת לא הייתה נשואה כדין לגבר שאת שם משפחתו אימצה. לדברי השופט, החוק חייב את המשרד להוכיח כוונת זדון או כוונה להונות. מאחר שלא הוצגו ראיות כאלה, הגיע השופט ח' כהן למסקנה כי יש להפוך את הצו המותנה למוחלט, כלומר לאכוף אותו. בסופו של דבר בוטל הצו המותנה בהחלטת רוב, והעתירה נדחתה. המשיב חויב לשלם לעותר הוצאות בסך 500 ל"י.