רע"פ 5584/03

תקציר

במקרה זה, הסוגיה המרכזית נסובה סביב פרשנותו של חוק התכנון והבנייה, ובפרט סעיף 238א, המקנה ליו"ר ועדה מקומית לתכנון ובנייה סמכות להוציא צווי הריסה מנהליים למבנים שנבנו באופן בלתי חוקי. המבקשים, מאיר ועליזה פינטו, ביצעו בדירתם בחיפה פעולות בנייה בלתי מורשות, לרבות ניצול שטח אחסון, בניית גרם מדרגות וביצוע שינויים מבניים שהגדילו את גודל דירתם שלא כדין. יו"ר הוועדה המקומית הוציא צו הריסה, עליו ערערו בני הזוג פינטוס, בטענה כי הצו חורג מסמכותו של היו"ר, שכן הוא מחייב לא רק הריסה אלא גם בנייה משקמת כדי להחזיר את המבנה למצבו המקורי. בית משפט השלום בחיפה צידד בתחילה בבני הזוג פינטוס במידה מסוימת, ופסל חלקים מהצו שהצריכו בנייה. עם זאת, בערעור אישר בית המשפט המחוזי בחיפה את סמכותו הכוללת של יו"ר הוועדה, ופירש את המונח "הריסה" ככולל פעולות הדרושות להשבת המצב לקדמותו. פרשנות זו נועדה למנוע מבנייה בלתי חוקית ליצור תקדים מסוכן ולשמור על ביטחון הציבור באמצעות ביטול מוחלט של חריגות בנייה. לאחר מכן הוגש ערעור על ההחלטה לבית משפט גבוה יותר, שתהה אם סעיף 238א יכול לכסות שיקום מבנים למצבם הקודם באמצעות בנייה. בסופו של דבר, בית המשפט צידד בבית המשפט המחוזי וקבע כי תכלית החוק – להילחם בבנייה הבלתי חוקית במהירות וביעילות – תומכת בפרשנות רחבה יותר של המונח "הריסה", שעשוי לכלול פעולות כמו איטום ומילוי עפר. החלטה זו מחזקת את הסמכות המוקנית לוועדות המקומיות לטפל במהירות בבנייה בלתי חוקית תוך איזון בין הצורך בפעולות אכיפה סבירות ומידתיות.