בד"מ 19/94

תקציר

הכרעת הדין המדוברת נוגעת לעורך דין שהורשע בשורה של סעיפים של גניבה ומרמה נגד לקוחותיו. לשכת עורכי הדין מבקשת להרחיק את הנתבע ממקצוע עריכת הדין לצמיתות לפי סעיפים 75 ו-68(5) לחוק לשכת עורכי הדין. בית המשפט קבע כי עבירות עורך הדין הן מהחמורות ביותר שניתן לבצע על ידי עורך דין, תוך הפרה חמורה של האמון שניתן בו על ידי לקוחותיו. מעשיו של עורך הדין פגעו גם באמון הציבור במקצוע עריכת הדין. זאת ועוד, בית המשפט מדגיש את האופי המתוכנן מראש של העבירות, ואת חוסר החרטה שהפגין הנאשם, שניסה להעביר את האשמה לאחרים וניהל מאבקים משפטיים ממושכים עם לקוחותיו כדי להימנע מהחזרת הכספים הגנובים. רוב השופטים פוסקים בעד הרחקתו לצמיתות של הנאשם מלשכת עורכי הדין, מתוך אמונה שכל דבר פחות מזה יעביר מסר שגוי לציבור ולא יעניש כראוי את עורך הדין על מעשיו. עם זאת, שופט אחד חולק על כך, וטוען להשעיה של ארבעים ושניים חודשים במקום, תוך ציון מצבו הבריאותי הרעוע של הנאשם ומצבו המשפחתי, כמו גם העובדה שהעונש לא צריך לחרוג ממה שכבר נקבע על ידי בתי המשפט.