מ. מקרקעין 73/22
פסק-דין מפקח המקרקעין ירושלים
תקציר
פסק דין זה נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לבניית מרפסת כהרחבה של דירה בבית משותף. התובעים, בעלי הדירות בבניין, טענו כי בניית המרפסת על ידי הנתבעים גרמה נזק לרכושם. המרפסת המדוברת, שנבנתה עם עמודים ותקרה מונמכת, מוקמה מעל דירת התובעים ופגעה לכאורה בזכויותיהם. התובעים טענו כי הבנייה לא נעשתה בהתאם להסכמה הראשונית שניתנה על ידם וכי היא גרמה לנזק מהותי, לרבות חושך בדירתם ושיבוש תוכניות ההרחבה העתידיות שלהם. פסק הדין, שניתן על ידי המפקחת הבכירה על רישום המקרקעין אביטל שרייבר, מתייחס תחילה לתנאים הנדרשים לבניית תוספת דירה, כפי שנקבעו בסעיף ג1 לחוק המקרקעין. נקבע כי נדרשת הסכמתם של שלושה רבעים מבעלי הדירות ושני שלישים מהרכוש המשותף הסמוך. מאחר שהתובעים לא חלקו על קיומה של הסכמת הרוב הנדרשת, ההתמקדות הייתה בשאלה האם הבנייה חוקית ודבקה בהסכמה שניתנה. פסק הדין מדגיש כי הסכמה להרחבה משמעה כי הבנייה תעמוד בהיתר בנייה. במקרה זה, היתר הבנייה של הנתבעים לא תאם את הבנייה בפועל, שכן הוא לא כלל את העמודים. יתר על כן, הסכמתם של התובעים הייתה למרפסת תלויה ללא עמודים או הנמכה, וכל חריגה מתכנית זו, תוך גרימת נזק לדירת התובעים, תבטל את הסכמתם. עם זאת, פסק הדין מבהיר כי יש לראות את העמודים כחלק מההרחבה ואינם דורשים הסכמה פה אחד של כל בעלי הדירות. בהמשך לשאלת הנזק, מציינת השופטת כי ההנמכה והעמודים הנטענים נמצאים מחוץ לדירת התובעים, ברכוש המשותף. התובעים לא הביאו ראיות מספיקות להיקף ההנמכה או לחושך שנוצר כתוצאה מכך בדירתם. לפיכך, מקבל השופט את טענת הנתבעים כי גובה ההנמכה הוא כ-5 ס"מ ואינו גורם לחושך יתר. באשר לעמודים, צילומים שהוצגו בבית המשפט הראו כי הם לא נראו באופן בולט מדירת התובעים ולא גרמו להפרעה אסתטית משמעותית. כמו כן נשקלה טענת התובעים בדבר פגיעה עתידית אפשרית בדירתם אם יבנו מרפסת מתחת למרפסת הנתבעים. השופטת הכירה בכך שהעמודים יגרמו אז נזק, שכן סביר להניח שהם יהיו בתוך החלל המיועד למרפסת של התובעים. לפיכך קבעה השופטת כי אם יקבלו התובעים את ההסכמה הנדרשת והיתר בנייה למרפסת משלהם, יידרשו הנתבעים לפרק את העמודים ולהתאים את גובה התקרה המונמכת. בנוסף, פסק הדין קובע כי אם הנתבעים אינם יכולים לקבל היתר בנייה למבנה המרפסת הנוכחי בתוך 120 יום, עליהם להרוס את העמודים ולשנות את המרפסת כך שתתאים להיתר הקיים. מועד זה הוארך ל-180 יום אם הנתבעים יקבלו היתר למבנה הנוכחי. כדי להבטיח עמידה בדרישות, תירשם הערה אצל רשם המקרקעין. לבסוף, הנתבעים נדרשים לשלם לתובעים 4,000 ₪ כפיצוי חלקי של הוצאותיהם.
חקיקה מקושרת
מ. מקרקעין 73/22 אייזנבך משה יהושע נ' מריאן שלמה, מפקח המקרקעין (19.2.2023)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.