עב"ל 17274-05-16

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור על סמך הטיעונים שהוצגו והראיות המהותיות בתיק. על פי פסק הדין, מאחר שהמערער הוא עצמאי, מוטל עליו הנטל להוכיח כי התאונה אירעה במהלך עבודתו וכתוצאה ממנה. במקרה דנן, האירוע התרחש בתוך ביתו של המערער, דבר המקשה עוד יותר על הוכחת הקשר הנדרש. טענת המערער כי היה בדרכו לאסוף את מדי העבודה כאשר הבחין בצינור והחליט לזרוק אותו אינה משכנעת. בית המשפט מוצא סתירות בדברי המערער בדבר מודעותו לאופיו המסוכן של הצינור, דבר המפחית מאמינות טענותיו. החלטת בית המשפט מתבססת גם על כך שהרמת הצינור לא הייתה הכרחית לעבודתו של המערער והיוותה חריגה ממשימתו התעסוקתית. הצינור היה ממוקם באזור במרפסת שאינו קשור לעבודתו של המערער, דבר התומך עוד יותר במסקנה כי האירוע לא היה קשור לעבודה. טענות המערער כי הצינור היה מתפוצץ ממילא, והימצאותו במרפסת הייתה הסיבה לפציעתו, הן ספקולטיביות ואינן מוכחות. פסק הדין מבדיל מקרה זה גם מפסקי דין קודמים בנושא תאונות עבודה, שכן האירוע לא התרחש בדרך הישירה לעבודה או ממנה, והחריגה לא הייתה מסיבה הקשורה לעבודה. בנוסף, אובדן התיק המשטרתי אינו משפיע על ההחלטה, שכן המסקנה מבוססת בעיקר על חוסר המהימנות והניתוח המשפטי של טענות המערער. לבסוף, בית המשפט מוצא כי אין צורך לזמן את המערער לחקירה נוספת, שכן ההחלטה מבוססת על קבלת גרסתו לאירועים. לא יינתן צו להוצאות, והערעור נדחה משני העילות שהוצגו על ידי בית המשפט המחוזי.