ערר 1177/19

תקציר

פסק דין ארוך זה עוסק בשני עררים על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לאשר תוכנית לשלושה בניינים מדורגים עם 20 יחידות דיור. התוכנית ביקשה להוסיף קומה להרחבת חמש דירות הגג וכללה הוראות שונות לגבי שלבי הבנייה והוראות. ערר 1177/19 הוגש על ידי משפחת חמיגרוף, בעלי אחת מדירות הגג, בטענה כי החלטת הוועדה פוגעת בזכויותיהם להרחיב את דירתם כפי שניתנו בתכנית קודמת. עוד טענו כי ההחלטה יצרה תחושה של קיפוח ואפליה, שכן היא לא אישרה הן הרחבת גג והן הרחבה חזיתית לדירתם. הערר השני, 1180/19, הוגש על ידי חלק מבעלי הדירות שהתנגדו לתכנית. לטענתם, התוכנית מנצלת את זכויות הבנייה המשותפת בנכס באופן בלתי מידתי וכי היא נעדרת את תמיכת הרוב הנדרשת. ועדת הערר פסקה לטובת המערערים בערר 1177/19, וקיבלה את טענתם כי החלטת הוועדה שללה בדיעבד זכויות הרחבה שניתנו בתכנית קודמת. הוראת הוועדה, שהגבילה את ההרחבה לחזית, בוטלה, ותחולת התכנית המקורית הוחזרה. בערר 1180/19 דחתה ועדת הערר את הטענה כי התכנית ניצלה זכויות בנייה משותפות באופן בלתי מידתי. הוועדה קבעה כי התכנית לא פגעה בזכויותיהם של בעלי הדירות האחרים, שכן היא לא פגעה בזכויות הבנייה של כל דירה ולא שינתה את מאפייניהן. כמו כן, הורתה הוועדה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה לשנות את התכנית כך שתכלול מספר תנאים: התייחסות לפתרונות מיגון מבנים, הוספת גשרים בנספח הבנייה ותנאים להקמת הגשרים כדי למזער את הפגיעה בגינה המשותפת. הבנייה הבלתי חוקית הייתה אמורה להיות מסומנת להריסה, והתוכנית נדרשה לקבל את הסכמתם של לפחות 50% מבעלי הדירות כדי לקבל תוקף. למרות שפסקה לטובת המערערים הן בעררים והן בהוספת תנאים לתכנית, ועדת הערר לא פסקה הוצאות למערערים, בהתחשב במענה החלקי של המשיבים לחששותיהם במהלך הליך התכנון. ההחלטה נועדה לאזן בין זכויות ההרחבה של בעלי הדירות תוך הבטחה שיחסי שכנות וצרות אופקים לא יפגעו בהחלטות תכנוניות מוצדקות.