עמש"מ 46474-06-11

תקציר

הערעור הוא בנוגע לצעדים המשמעתיים שהוטלו על עובד מדינה בכיר, ד"ר מיש, שכיהן כמנהל המכון הגסטרואנטרולוגיה בבית החולים זיו. ד"ר מיש הואשם בשני אישומים הקשורים לעבירות משמעת. באישום הראשון נטען כי ניצל את מעמדו הציבורי לקידום עבודתו הפרטית, ובאישום השני נטען כי עבד באופן פרטי בימי חופשתו, בניגוד לתנאי היתר העבודה הפרטי שלו. בית הדין המשמעתי זיכה אותו מהאישום הראשון מחוסר ראיות, אך הרשיע אותו באישום השני על סמך הודאותיו שלו. הפרקליטות ערערה על צעדי המשמעת שהוטלו על ד"ר מיש, שכללו נזיפה חמורה, החרמת משכורת קבועה אחת והרחקה אחת למשך תשעה חודשים, בקשה לפיטוריו המיידיים ופסילה של חמש שנים מעבודה במשרד הבריאות. ערכאת הערעור הכירה בחומרת עבירותיו של ד"ר מיש, במיוחד נוכח מעמדו הבכיר בשירות המדינה והפגיעה הפוטנציאלית באמון הציבור. עם זאת, לאחר ששקל את נסיבותיו האישיות, לרבות שני עשורים של שירות, את ההערכות החיוביות שקיבל, ואת התחייבותו להפריד בין עבודתו הפרטית לציבורית, החליט בית המשפט שלא לפטרו. במקום זאת, האריך בית הדין את תקופת ההרחקה ל-24 חודשים, תוך השארת יתר אמצעי המשמעת ללא שינוי. פסק דין זה משמש תזכורת לכך שבתי הדין לערעורים ממעטים להתערב בענייני משמעת, אך כאשר הם עושים זאת, הרי זה כדי להבטיח את טוהר המידות של שירות המדינה ולשמור על אמון הציבור.