רע"א 9119/07

תקציר

מדובר בערעור על אישור חלקי של פסק בוררות על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בנוגע לסכסוך בין חברת בנייה לבעלי דירות על ליקויי בנייה. הבוררות כללה בתחילה את כל שישה-עשר דיירי הבניין, אך שישה פרשו והותירו רק עשרה מעורבים בהליך. הבורר פסק פיצויים בגין ליקויי בנייה ונזקים נלווים, אך פסק הבוררות כלל פיצוי לשישה שפרשו, מה שגרם למבקשים לבקש את ביטולו. הם טענו כי הפיצוי מופרז, הבורר חרג מסמכותו, וסוגיות פרוצדורליות כמו שיהוי צריכות לבטל את פסק הבוררות. הדיירים טענו מנגד כי המבקשים מנסים לערער לגופו של עניין ולא מתייחסים להפרות פרוצדורליות. בית המשפט המחוזי הסכים רק לבטל את הפיצוי לדיירים המפונקים, תוך שהוא מצדד בחלקו במבקשים אך קובע כי יתרת פסק הבוררות תקפה בשל תנאי ההסכם המאפשרים לבורר שיקול דעת רחב. לאחר מכן ביקשו המבקשים לערער על החלטה זו, תוך ערעור על תחולת חוק המכר ועל פסק הדין הכולל, אך בית המשפט העליון דחה את הערעור. בית המשפט קבע כי אין צורך בהתערבות חריגה, שכן הבורר פעל במסגרת שיקול דעתו החוזי והתוצאות, למרות סוגיות פרוצדורליות, אינן מצדיקות את ביטול פסק הבוררות. בית המשפט הדגיש כי הבוררות משמשת כמנגנון חלופי ליישוב סכסוכים, ותוצאותיה נשמרות בדרך כלל אלא אם מתרחשות הפרות פרוצדורליות משמעותיות, שלא היו קיימות במקרה זה. משכך, בקשת רשות הערעור נדחתה ללא צו להוצאות נוספות.