עמ"ת 19196-05-11

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת למקרה בו הואשם המשיב בדקירת המתלוננת, עמיתה לעבודה, בעקבות סכסוך. המשיב שוחרר להשגחת הוריו תחת השגחה אלקטרונית, אך התביעה ערערה על החלטה זו בטענה כי המשיב מהווה סכנה לחברה ויש להחזיקו במעצר עד תום המשפט. ערכאת הערעור הסכימה עם התביעה, וציינה את חומרת העבירה, את קרבתו של בית הוריו של המשיב למגורי המתלונן ואת הסיכון הפוטנציאלי שהמשיב לא ישלוט שוב בכעסו. השופט קבע כי מעצרו של המשיב עד תום ההליכים מוצדק בשל המסוכנות שנשקפה ממנו, וכי שגה בית משפט קמא בהחלטתו לשחררו. זאת ועוד, השופטת מתחה ביקורת על כך שבית משפט קמא דחה את בקשת התביעה לעכב את השחרור, והדגישה את החשיבות שבמתן אפשרות לערכאת הערעור לבחון החלטות כאלה כל עוד המשיב נתון במעצר, במיוחד נוכח אופי העבירה והסיכון הפוטנציאלי לציבור. משכך, התקבל הערעור, והמשיב חויב במעצרו עד תום משפטו.