ע"פ 2508/21

תקציר

ערכאת הערעור הגיעה להכרעת דין לדחות את ערעורו של המערער ולאפשר את ערעורו של המשיב, והגיעה למסקנה כי יש מקום לעונש חמור יותר בשל חומרת העבירות. בית המשפט הדגיש את הסכנות הטמונות בעבירות אלימות הקשורות לסכין, ציין את הפער הקצר בין תוצאות אפשריות לקטלניות, ואישר את הצורך בענישה מרתיעה נגד עבירות כאלה. מעשיו של המערער – ייזום אלימות, דקירה של קורבנות שרק התערבו וגרימת חבלות קשות – הדגישו את מסוכנותו לחברה. עובדה זו, יחד עם הנזק הפיזי והנפשי הניכר שנגרם לקורבנות, הדגישו את הצורך בענישה מחמירה. עברו הפלילי העשיר של המערער, הכולל עבירות אלימות קודמות והרשעה נפרדת בכוונה מחמירה בסכין, חשף דפוס התנהגות מסוכן המחייב תוצאות חמורות. למרות שעונש המאסר המקורי כבר היה מקל בהשוואה למקרים דומים, החליט בית המשפט על עונש של תשע שנות מאסר, תוך הכרה בכך שהמערער קיבל בסופו של דבר את האחריות תוך שמירה על מדיניות הרשות שלא להאריך את העונש המרבי במלואו. ההחלטה, בהסכמת השופטים א' ברון, א' גרוסקופף ובפיקוחו של השופט ד' מינץ, ניתנה ביום 7.6.2022.