סע"ש 44813-06-19

תקציר

התובעת, אחות בבית החולים הנתבע, פוטרה בשנת 2018 ובעקבות זאת הגישה תביעה לפיצויים מבית החולים בגין פיטורים שלא כדין, התנכלות, עוגמת נפש, לשון הרע והפרת חוק הגנה על עובדים. התובע טען כי בית החולים התנכל לו ויצר סביבת עבודה לא ראויה לאחר שחשף פעילויות בלתי חוקיות מסוימות. בית החולים הכחיש את הטענות וטען כי התובע פוטר בשל התנהגותו הלקויה ויחסיו העכורים עם הממונים והקולגות. בית המשפט פסק לטובת בית החולים בכל הסעיפים. השופט הגיע למסקנה כי התובע לא הביא ראיות מספיקות להתנכלות או התנהגות פוגענית מצד בית החולים כלפיו. הודעות הדוא"ל וההערכות שהוצגו על ידי התובעת נמצאו כתיאורים מדויקים של אירועים ושיחות ולא היוו לשון הרע. עוד קבעה השופטת כי החלטת בית החולים לפטר את התובע הייתה מוצדקת בשל התנהגותו הלקויה, כישורי התקשורת הירודים וחוסר הכבוד לסמכות, ובקשתו של התובע עצמו לפיטוריו תמכה בהחלטה זו. כמו כן, התביעה בגין הפרת חוק הגנת העבודה נדחתה, שכן בית הדין לא מצא כל קשר בין פיטורי התובעת לבין חשיפת פעילות בלתי חוקית. עוד ציינה השופטת כי התביעה הוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות הקבועה בחוק. משנדחו טענות התובעת, נפסקו לבית החולים הוצאות בסך 10,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום, עם זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. פסק דין מקיף זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויימסר להם בהתאם.