ע"א 8388/99
פסק-דין עליון
תקציר
בתיק ע"א 8513/99 בחן בית המשפט העליון את תביעות הפיצויים של מימי בן-ארי, שהייתה מרותקת לכיסא גלגלים בעקבות תאונת דרכים לכאורה. בית המשפט המחוזי לא מצא במקור כל פגיעה אורגנית או פסיכיאטרית הקשורה לתאונה, אך הניח כי לבן ארי יש נכות בלתי מוגדרת כלשהי, ופסק לה פיצויים למרות היעדר הוכחת נכות ספציפית. בן-ארי ערערה וטענה לפיצוי גבוה יותר, ואילו חברות הביטוח ערערו אף הן, טענו כי לא אירעה תאונה וחלקו על כל סיבתיות הקושרת את מצבה לתאונה. עדויות המומחים לא היו חד משמעיות, ולא הצליחו לבסס נכות רפואית כלשהי הקשורה לתאונה. בית המשפט העליון אישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה לא הוכחה נכות הקשורה סיבתית לתאונה, תוך הדגשת היעדר ראיות התומכות בטענותיו של בן-ארי בדבר ירידת ערך. היא קבעה כי פסיקת אובדן כושר השתכרות ונזקים אחרים אינה מוצדקת ללא ראיות רפואיות ברורות הקושרות את מגבלותיה לתאונה. משכך, נדחתה בקשתו של בן-ארי לפיצוי גבוה יותר, וערעור המבטחת התקבל, וחייב את בן-ארי לפצות אותם בגין תשלומים שקיבלו. פסק הדין הדגיש את הצורך להוכיח קשר סיבתי ישיר בין הפגיעות הנתבעות לבין תאונות הדרכים לצורך פיצויים על פי הדין הישראלי.
חקיקה מקושרת
ע"א 8388/99 הסנה, חברה לביטוח בע"מ, קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, נגד מימי בן-ארי ע"א 8388/99, מימי בן-ארי נ' הסנה, חברה לביטוח בע"מ, קרנית, קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ע"א 8513/99, בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים [4.6.2002], עליון (4.6.2002)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.