ת"מ 143/08

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט את בקשת התובעים לאשר את תביעתם כתובענה ייצוגית, בעקבות הודעת הנתבעת כי תפסיק לגבות את אגרת האשפה שבמחלוקת. עם זאת, בית המשפט עדיין פוסק לתובע שכר טרחה בסך 50,000 ₪ ו-200,000 ₪ (לא כולל מע"מ) שכר טרחת עורך דין, בצירוף כל הוצאות אחרות שייגרמו לתובע. החלטה זו מתקבלת בהתחשב בהתנהגותו הבלתי חוקית של הנתבע, בחשיבותה הציבורית של התביעה ובצורך להרתיע רשויות ציבוריות מביצוע הפרות דומות. התובעת, חברת צביעה, ערערה על אגרת האשפה שגבתה העירייה הנתבעת, וטענה כי היא הוטלה שלא כדין וכי המחסן המדובר אינו מייצר אשפה. למרות סירובו של הנתבע להתייחס לטענה זו, התובע התעקש ובסופו של דבר הגיש תביעה ייצוגית. הנתבע אמנם הפסיק לגבות את האגרה במהלך ההליך המשפטי, אך לא החזיר את הסכומים שכבר נגבו, מה שהוביל את בית המשפט להדגיש את חשיבות ההרתעה במקרה זה. בית המשפט הכיר בתועלת הציבורית שבתביעה ובמומחיות הנדרשת לערעור על המיסוי המוניציפלי, ופסק לתובע סך של 250,000 ₪ (כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות) להכרה במאמציו ובתרומתו לטובת הציבור.