ע"א 22535-07-18

תקציר

המבקש וסימה ברז'יק ערערו לבית המשפט המחוזי על פסק דין והגישו ביום 22.5.2018 ערעור אזרחי מס' 46323-05-18, אשר ייקרא מעתה "הערעור הראשון". לאחר מכן הגישו המשיבים ביום 10.7.2018 ערעור אזרחי מס' 22535-07-18, או "הערעור השני", וערערו על אותו פסק דין. המבקש ביקש לדחות את הערעור השני, בטענה כי הוגש שלא בזמן, מעבר ל-45 הימים המותרים בתקנה 397 משנת 1984. המשיבים טענו מנגד כי יש לראות בערעורם ערעור שכנגד, אשר יקנה לו את המועד האחרון להארכת 90 הימים הקבוע בתקנה 434 לתקשי"ד-1984. הם גם טענו לזכות הגישה לערכאות, אם כי השופט מצא שזה לא לעניין. לב הסוגיה היה האם הערעור השני מהווה ערעור נגדי אם לאו, שכן זה יקבע את המועד הרלוונטי. המבקש טען כי הערעור השני אינו עומד בקריטריונים לערעור שכנגד, אשר חייב להיות תגובה ישירה לערעור הראשון ונופל בגדר הערעור הקודם. זאת ועוד, המבקש ציין כי הגשת המשיבים נעדרת ראיות תומכות ולכן היא פסולה. השופט הסכים כי היעדר תצהיר אינו סיבה מוצדקת לדחות את הערעור, אך קבע כי הערעור השני אינו נחשב לערעור שכנגד. הוא חרג מתחומו של הערעור הראשון, והתייחס לפסק הדין כולו ולא לסוגיות הספציפיות שהועלו בערעור הראשון, קרי עלויות שבירת חומה והוצאות משפט. השופט הגיע למסקנה כי יש לראות בערעור השני ערעור עצמאי, וככזה הוא כפוף למועד האחרון של 45 יום. מאחר שהוגשה באופן משמעותי מעבר למועד זה, פסק השופט לטובת המבקש, ודחה את הערעור השני. בנוסף, השופט הורה למשיבים לשאת בהוצאות הדיון בבקשה בסך 2,500 ₪.