ע"א 428/74

תקציר

פסק הדין מבטל שני סעיפים בפסק בורר בשל פגם פרוצדורלי - אחד הבוררים התייעץ עם עורך הדין של המערערים לגבי הפסק. בית המשפט העליון קובע כי פסק בורר יכול לעמוד ללא סעד, ובורר המבקש ייעוץ מעורך דינו של צד אינו "ראוי לאמונו של הצד השני". עליהם לפעול ללא משוא פנים כמו שופטים, ופנייה לעורך דין של צד לקבלת ייעוץ אינה מקובלת. בית המשפט מסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי פעולת הבורר נופלת תחת סעיף 24(4) לחוק הבוררות, אך נמנע מלבטל את הסעיפים כליל. במקום זאת, פסק הבוררות מוחזר לדיון חוזר, שכן בית המשפט משוכנע שלא הייתה כוונה רעה. פסק הדין מדגיש כי על הבוררים לקיים את הצדק הטבעי, והפרה עלולה להתפרש כחריגה מסמכות, אם כי אין צורך להכריע בכך במקרה זה. בית המשפט מגיע למסקנה כי פגם הבוררים הוא כפול: לא היה זה הוגן שבורר אחד יתייעץ בחשאי עם עורך הדין של המערערים, ותגובת עורך הדין השפיעה על פסק הבוררות מבלי לתת למשיב הזדמנות להשיב. עם זאת, מאחר שהבוררים פעלו בתום לב, בית המשפט מורה להחזיר להם את פסק הבוררות לבחינה מחודשת לאחר שמיעת הצדדים. לפיכך הערעור מתקבל, והחלטת בית המשפט המחוזי מתבטלת.