ע"פ 3632/92

תקציר

הכרעת הדין דנה בערעורם של שני שוטרי מג"ב שהורשעו בקשירת קשר לביצוע פשע ובתקיפה בנסיבות מחמירות של עובדים ערבים במלון בתל אביב. השוטרים, יחד עם אחרים, התעללו באלימות בעובדים בדירתם במשך שלושה לילות רצופים. התקיפות כללו מעשים מגונים שהתייחסו לקורבנות כאל בני אדם שאינם בני אדם. הנאשמים הורשעו לפי סעיפים 499, 379 ו-382 לחוק העונשין ונגזרו עליהם עונשי מאסר וקנסות. הכרעת הדין מתייחסת לערעורי הנאשמים על חומרת עונשם. היא מכירה בעקרון האינדיבידואליזציה בגזר הדין ובהשפעה של עיכוב עשיית צדק, אך מדגישה כי חומרת העינויים שעברו הקורבנות וההשפלה שעברו היא דאגה דחופה יותר. בית המשפט מגנה את מעשי הקצינים, שפגעו בכבוד האדם של הקורבנות ובערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. היא שוקלת את הטיעונים להקלה, לרבות עיכוב המשפט, נסיבותיהם האישיות של הנאשמים והיעדר רקע פלילי, אך בסופו של דבר היא מאשרת את העונשים שהוטלו על ידי בית המשפט המחוזי. השופטים מדגישים את קיצוניותן של העבירות, ומציינים כי השוטרים, האמונים על שמירת החוק, ביצעו אותן בחסרי ישע. השופט מ' אלון, השופט א' ברק והשופט מ' חשין מסכימים עם ההחלטה לדחות את הערעור.