ע"ע 407/06

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור על פרשנות בית הדין האזורי להסכם פנסיוני. פרשנותו של בית המשפט המחוזי להסכם, שהתמקדה בכוונת הצדדים ובמימוש ההסכם, נמצאה סבירה. לדברי בית המשפט, פרשנות הסכם הפנסיה צריכה לתת תוקף לכוונתם האמיתית של הצדדים, אותה ניתן ללמוד מבדיקת הנסיבות בהן נחתם ההסכם והתנהלות הצדדים בעקבות ההסכם. במקרה זה, קביעתו של בית הדין האזורי ביחס לחוות הדעת של הצדדים נתמכה בראיות, לרבות עדויותיהם של אנשי מפתח שהיו מעורבים במשא ומתן. בית המשפט שקל גם את טיבו של הסכם הפנסיה ואת התנהלות הצדדים ביישומו, דבר שהצביע על כך שהפרשנות המועדפת על המערערים עולה בקנה אחד עם כוונתם האמיתית של הצדדים. יתר על כן, בית המשפט מצא כי פרשנותו של המערער סותרת את עקרון היסוד של שיטת הפנסיה הצבורה, לפיו השכר הקובע לפנסיה נגזר מהשכר המבוטח. בית הדין דחה גם את טענת המערערת כי פרשנותו של בית הדין האזורי סותרת את החובה הכוללת להגן על זכויות העובדים לפי חוק הגמלאות, וציין כי הסכם הפנסיה כלל הוראות מפורשות הקובעות הסדר שונה לחישוב השכר. בנוסף, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענת המערער כי התעלמו או לא הותרו להציג ראיות רלוונטיות. לבסוף, בחן בית המשפט את תפקידו של המערער בבזק ואת ההסכמות אליהן הגיע עם החברה בדבר פרישתו המוקדמת, ומצא כי ההליך נגד קרן הפנסיה היה ניסיון לעקוף את התחייבויותיו כלפי בזק, ובכך היווה חוסר תום לב. ככלל, הערעור נדחה, ובית המשפט בחר שלא להטיל על המערערת הוצאות נוספות.