תאד"מ 60390-09-20

תקציר

בית המשפט מצא כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בתביעתו כנגד הנתבעת בדבר שווי רכבו המיובא לצורכי מס. הצהרתו של התובע על שווי הרכב לא הייתה עקבית והעלתה ספקות, שכן פרטים מרכזיים היו חסרים או לא מדויקים, ומסמכים תומכים זויפו או לא חד משמעיים. בינתיים, החלטתו המנהלית של הנאשם בעניין הייתה סבירה ומבוססת על ראיות. התובע טען כי שילם 48,000 יורו עבור הרכב, אך מחקירת הנתבע עלה כי שולמו סכומים נוספים, והתובע לא סיפק כל הסבר או ראיה משכנעים לתמיכה בטענתו. בנוסף, התובע הסתיר את העובדה כי התקשר עם צד שלישי לייבוא הרכב, ומההסכם עם גורם זה עולה כי על התובע לשלם יותר ממה שהצהיר. מאחר שהתובע לא הוכיח את מחיר העסקה שתבע, והחלטת הנתבע הייתה סבירה, נדחתה מרבית תביעת התובע. עם זאת, בית המשפט קיבל את הצעת הנתבעת להפחית את שווי העסקה בסכום השווה ל-83,134 ₪, וקבע את מחיר העסקה הנכון למיסוי על 66,845 אירו. גם התביעה לפיצויים בגין עוגמת נפש נדחתה, וכל צד חויב לשאת בהוצאות המשפט שלו.