עב"ל 231/09

תקציר

בפסק הדין נקבע כי בדרך כלל, יש לבחון מחדש את עניינו הרפואי של מבוטח על ידי אותה ועדה שבחנה אותו במקור, ולא להעבירו לוועדה אחרת, אלא אם כן ניתנה סיבה מיוחדת. למשל, אם קיים חשש ממשי שהוועדה מבוצרת מדי בעמדתה או שהרכבה נמצא בלתי תקין, ניתן להחזיר את העניין לוועדה אחרת. במקרה הנוכחי, טענתו של המערער אינה עומדת באמות מידה אלה, שכן עניינו נבחן פעם אחת בלבד, והסוגיה נגעה להיעדר תיעוד רפואי מפורט ולא למשוא פנים או התנהלות בלתי תקינה של הוועדה. בהחלטה הודגש כי הוועדה צפויה לבחון מחדש באופן אובייקטיבי את המקרה אם תשקול חומרים רפואיים נוספים, ואין בסיס להניח כי תישאר מקובעת בעמדתה הראשונית, מה גם ששיקול דעתה המקצועי באשר למצבו של המערער, הקשור לתאונת עבודה, נמצא לנכון. משכך, נדחתה הטענה כי הוועדה תישאר גמישה בעמדתה, במיוחד בכל הנוגע לאופי מצבו של המערער כתאונת עבודה. ההנחיה ניתנה להחזיר את התיק לוועדה הרפואית לעררים של אותה ועדה, תוך הקפדה על כך שהוועדה תבחן ותפרט את המסמכים הרפואיים התומכים במסקנותיה ותבחן מחדש את המקרה באופן מקיף ללא השפעה מהחלטות קודמות של בית הדין האזורי. הערעור התקבל בתנאים אלה, ללא צו להוצאות, וההחלטה ניתנה ביום 21.10.2009, ללא נוכחות הצדדים המעורבים.