ע"פ 4849/03
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת שופט שלא לפסול את עצמו מלדון בתיק שבו מעורב נאשם בעל עבר פלילי אפשרי. האמירה המדוברת, שרמזה על מעורבותו הקודמת של הנאשם בפלילים, לא נחשבה מספיקה כדי להטות את השופט המקצועי. השופט, שלא ראה באמירה אינדיקציה לרישום פלילי, הסתפק בכך שהם יכולים לכהן ללא משוא פנים. יתר על כן, גם אם האמירה חשפה במפורש עבר פלילי, היא לא תוביל אוטומטית לפסילה. על פי תקדימים משפטיים, שופטים מקצועיים נדרשים להפריד בין היבטים שאינם קבילים לבין ראיות קבילות. אלא אם משקלן המצטבר של ראיות פסולות מהווה איום ממשי על מקצועיותו של השופט, אין לפסול אותן. במקרה זה, האמירה המוטלת בספק, שטיבה ומשכו לא היו ברורים, לא הגיעה לסף הפסילה. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו רואה בהצהרה אינדיקציה לעברו הפלילי העשיר של הנאשם ואישר את יכולתו להישאר ללא משוא פנים. משכך, לא היה חשש למשוא פנים של בית המשפט, והערעור נדחה.
חקיקה מקושרת
ע"פ 4849/03 מאיר שלוש נ' מדינת ישראל, עליון (3.7.2003)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.