דנ"א 5046/23

תקציר

הבקשה לדיון נוסף נדחתה לאחר עיון מעמיק בבקשה הראשונית ובפסק הדין. הקריטריונים לדיון נוסף, כפי שנקבעו בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מחייבים שמקרה יהיה חריג, שעניינו פסיקה חדשה הסותרת החלטה קודמת של בית המשפט העליון או פסיקה בעלת חשיבות, קושי או חידוש משמעותיים. במקרה זה, קריטריונים אלה לא התקיימו. טענות העותר התמקדו בניתוחו של השופט שטיין בדבר החלת כללי הראיות; עם זאת, פסק הדין התבסס בעיקרו על חלוקת נטל ההוכחה בהליכים אזרחיים. השופט שטיין מצא כי המשיבים הצליחו להוכיח את ביטול החוזה הראשוני, והמבקש לא הצליח להוכיח את המשך תוקפו. הוא ציין כי גם אם יוחלו הכללים הראייתיים מפרשת חיון, התוצאה תישאר בעינה בשל חוסר עקביות בטענות המבקש. הבחנות נוספות אלה, הנחשבות כמשלימות, אינן מהוות עקרונות משפטיים חדשים המצדיקים דיון נוסף. זאת ועוד, יתר טענותיו של המבקש מערערות על נכונות ההחלטה, שאינה מתאימה להליך שימוע נוסף. אופיו פה אחד של פסק הדין מוסיף הצדקה נוספת לדחיית הבקשה. משכך, הן הבקשה לדיון נוסף והן עיכוב ביצוע נדחות, ללא צו להוצאות מאחר ולא התבקשה תגובה.