ע"פ 2173/15

תקציר

המערערים הורשעו בעבירות אלימות ונגזר דינם על ידי בית משפט קמא. הם ערערו על פסק הדין, אך ערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערב בממצאי העובדות והמהימנות של בית משפט קמא. גם טענות המערערים כנגד עדויות הזיהוי של עדי התביעה נדחו, שכן בית המשפט מצא אותן ספקולטיביות ובלתי מבוססות. אמינותם של העדים לא נפגעה עקב טעויות בזיהוי ספציפי, וגם תיאום הגרסאות בין המתלוננים נחשב טבעי ולא מעיד על התנהלות פסולה. בית המשפט דחה גם את הכחשת המערערים כי יידו אבנים, שכן היא סותרת את חומר הראיות. גם חומרת העונשים שהוטלו על ידי בית משפט קמא נמצאה ראויה ועולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות במקרים דומים, חרף היעדר נזקי גוף חמורים. זאת ועוד, בית המשפט לערעורים הסכים עם החלטתו של בית משפט קמא שלא ליתן משקל להסכם סולחה שהושג בין המשפחות, שכן הוא אינו קשור לאירוע הנדון. השופט מ' מזוז הגיע למסקנה כי אין עילה להתערב בהכרעת הדין או בגזרי הדין והציע לקיים את החלטת בית משפט קמא. השופטים י' דנציגר וא' פוגלמן הסכימו.