בש"א 6616/12

תקציר

במקרה שנדון בפני בית המשפט הוגש ערעור על החלטת הרשם ד' כהן-לסון, אשר דחה את בקשת המערערת למתן ארכה להגשת ערעור נגד המשיבה קרנית, קרן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המערערת ביקשה לערער על פסק דין חלקי אשר ביטל את אחריותה של קרנית תוך הטלת אחריות על משיבים אחרים לנזקים מתאונת דרכים. בתחילה לא ערער המערער אלא ביקש לעשות כן לאחר שקרנית הגישה סיכומים התומכים במשיבים אחרים. הרשם סירב להארכה, בנימוק של היעדר סיבה מיוחדת הנדרשת להארכות כאלה. בהחלטה הודגש כי השיהוי בהגשת הערר לא נבע מנסיבות חיצוניות שאינן בשליטתו של המערער, אלא מהחלטות אסטרטגיות של עורך דינו. כמו כן, הדגיש הרשם כי קבלת הערעור תפגע בזכותה של קרנית לסופיות ההליך, שכן היא תרחיב את היקף המחלוקת. המערערת טענה כנגד זה, וקבעה כי מעורבותה של קרנית משמעה הסכמה לדיון רחב יותר, אך בית המשפט דחה טענות אלה. פסק הדין הכיר בחשיבותם של שני ההליכים במועד ובזכותו של המערער לעשיית צדק, אך הדגיש כי השיהוי המשמעותי, יחד עם היעדר הצדקה, לא עמדו בנטל להוכיח סיבה מיוחדת. לפיכך, הערעור נדחה, וההחלטה לדחות את הארכה אושרה מבלי להטיל הוצאות נוספות.