בש"פ 1250/99

תקציר

הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין מעצרו של המערער נדחה, תוך שהוא מאשר את החלטתו הקודמת של השופט א' דוויק לעצור את המערער עד לסיום ההליכים המשפטיים. נגד המערער הוגשו שני אישומים של סחיטה באיומים לפי חוק העונשין, הכוללים אירועים נפרדים עם שתי מתלוננות. האישום הראשון עסק בסחיטת כספים ובניסיון לתפוס מסעדה מהמתלונן מס' 1 בשורה של איומים שהחלו בשנת 1997, שכללו אירועים כמו הצתה וירי. באישום השני, החל משנת 1998, נטען כי המערער כפה על המתלונן מס' 2 שותפות עסקית תוך איומים על ביטחונו ושלום בנו, ובסופו של דבר השתלט על עסקיו של המתלונן. למרות טענות בא כוח המערער שהציעו פרשנויות חלופיות לאירועים אלה ומתחו ביקורת על התשתית הראייתית כבלתי עקבית, אישר בית המשפט את המעצר בשל עדויות משמעותיות, לרבות עדויות של עדי ראייה מתלוננים והצהרות תומכות אחרות הקשורות לשני המקרים. שתיקתו של המערער בחקירתו במשטרה נתפסה כמפלילה נוספת. בהתחשב בעברו הפלילי העשיר של המערער, שכלל עבירות אלימות וסמים, ובעברו המתחמק מזימונים למשטרה, הכיר בית המשפט בסיכון משמעותי לשלום הציבור. בית המשפט הגיע למסקנה כי המעצר היה הכרחי, במיוחד כדי למנוע שיבוש הליכי משפט פוטנציאליים ולהבטיח את שלומם של המתלוננים והציבור, מה שהוביל להחלטה לדחות את הערעור ב-26 במארס 1999.