ב"ש 2591/05

תקציר

בית המשפט מצא כי יש די ראיות לכאורה המצביעות על כך שהמשיב מס' 2, חליל קאס, אשם בעבירות המיוחסות לו – הריגה וחבלה מכוונת בנסיבות מחמירות – וכי יש להחזיקו במעצר עד למשפט. ההחלטה התקבלה לאחר ששקלה את חומר הראיות שהציגה התביעה, שכלל עדויות של עדי ראייה לפיהן קאס עודד את חברו, המשיב מס' 1, לדקור שני קרובי משפחה. למרות שעורך דינו של קס חלק על טענות אלה והצביע על סתירות בהצהרות העדים, בית המשפט מצא את ראיות התביעה מספיקות כדי להצדיק מעצר. זאת למרות שקס עצמו לא תקף או דקר איש והסתירות בעדויות אינן פוסלות את כלל הראיות. יתר על כן, אחריותו של קס משתרעת מעבר להיותו אביזר; הוא שותף גם לשידול, שכן עידודו את המשיב 1 הוביל להחלטה לבצע את העבירה. באשר לעילת המעצר, בית המשפט הכיר בחזקת המסוכנות הסטטוטורית המיוחסת לחומרת העבירה, אך חזקה זו לא הוגדרה כמוחלטת, והיעדר עבר פלילי סייע לעניינו. עם זאת, לא ניתן למתן במידה מספקת את הסכנה הנשקפת ממנו באמצעים חלופיים, ולכן מעצרו מוצדק.